Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/330

by Yosef Karo

Laws of Giving Birth on Shabbat	דיני יולדת בשבת
Paragraph 1 - A woman giving birth is treated as a dangerously ill person and Shabbat is desecrated for everything that she needs. We call a midwife from place to place. We help (her) give birth and light a candle for her, even if she is blind. In any event, that which can be done slightly differently is done differently. For example, if she needs an object brought to her, her friend can bring it tied to her hair, etc.	סעיף א - יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה, קוראין לא חכמה ממקום למקום, ומילדין (אותה) ומדליקין לה נר אפלו היא סומא, ומכל מקום בכל מה שיכולין לשנות משנין, כגון אם צריכים להביא לה כלי, מביאה לא חברתה תלוי בשערה, וכן כל כיוצא בזה.
Paragraph 2 - We do not help a non-Jew give birth on Shabbat, even by doing something that involves no desecration of Shabbat.	סעיף ב - כותית אין מילדין אותה בשבת אפלו בדבר שאין בו חלול שבת.
Paragraph 3 - She is considered in childbirth regarding desecration of Shabbat if she is sitting on the "crisis chair," or if blood is flowing, or if her friends must lift her by her arms because she cannot walk. If one of these signs appears, we desecrate the Shabbat for her.	סעיף ג - נקראת יולדת לחלל עליה שבת, משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין בה כח להלך. כיון שנראה אחת מאלו מחללין עליה את השבת.
Paragraph 4 - All three days [after childbirth], even if she says that it is not necessary, we desecrate the Shabbat for her. From day three to day seven, if she says it isn't necessary, we don't desecrate. From seven on, even if she says it is necessary, we don't desecrate; rather, until day thirty, she is treated as a non-endangered sick person.	סעיף ד - כל שלשה ימים הראשונים, אפלו אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת. משלשה עד שבעה, אמרה אינה צריכה אין מחללין. מכאן ואילך אפלו אמרה צריכה אני אין מחללין עליה, אלא הרי היא עד שלשים יום כחולה שאין בו סכנה.
Paragraph 5 - If she dies while in labor, we bring a knife even through the public domain on Shabbat and cut open her stomach to remove the fetus, in case it is found to be alive. Rem"a: We do not even do this on weekdays because we are not skilled at identifying the mother's death soon enough such that it is possible that fetus can be alive (Issur v'Heter).	סעיף ה - היושבת על המשבר ומתה, מביאין סכין בשבת אפלו דרך רשות הרבים וקורעים בטנה ומוציאים הולד, שמא ימצא חי. הגה: ומה שאין נוהגין עכשיו כן אפלו בחל, משום דאין בקיאין להכיר במיתת האם בקרוב כל כך שאפשר לולד לחיות (אסור והתר).
Paragraph 6 - We make a fire for the mother until thirty days after childbirth, even in the summer. (Regarding whether others are allowed to warm themselves by this fire, see chapter 276.)	סעיף ו - עושין מדורה ליולדת כל שלשים יום ואפלו בתקופת תמוז (ואם מתרים אחרים להתחמם כנגד המדורה, עין לעיל סימן רע"ו).
Paragraph 7 - For the newborn, we take care of all of his needs. We wash him, salt him, hide the placenta so that the child will be warm, and cut the umbilical cord. This is for a nine-month or a seven-month infant, but for an eight-month infant or possibly seven and possibly eight, we do not desecrate the Shabbat unless he has grown hair and nails.	סעיף ז - הולד שנולד עושין לו כל צרכיו ומרחיצין אותו ומולחין אותו וטומנין השליא כדי שיחם הולד, וחותכים את הטבור. והני מלי בנולד לתשעה או לשבעה, אבל נולד לשמונה או ספק בן שבעה או בן שמונה, אין מחללין עליו אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו.
Paragraph 8 - If the infant was born after an eight-month pregnancy or after a pregnancy which may be either seven or eight months and he does not have grown hair or nails, it is forbidden to carry him. His mother leans over him and breastfeeds him because the milk pains her. She can also use her hand to release the milk that pains her.	סעיף ח - נולד לשמונה או ספק בן שבעה או בן שמונה שלא גמרו שערו וצפרניו, אסור לטלטלו, אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני צער החלב שמצערה, וכן היא בעצמה יכולה להוציא בידה החלב המצער אותה.
Paragraph 9 - We set an infant's limbs straight if they were broken because of the pain of childbirth.	סעיף ט - מישרים אברי הולד שנתפרקו מחמת צער הלדה.
Paragraph 10 - It is permitted to swaddle the infant in clothes so that his limbs will not be crooked.	סעיף י - מתר לכרכו בבגדיו שלא יתעקמו אבריו.
Paragraph 11 - If the esophagus of the infant falls, it is permitted to put a hand in his throat and put it back in place even if this may induce vomiting.	סעיף יא - אם נפלה ערלת גרון הולד, מתר לשום אצבע לתוך פיו לסלק הערלה למקומה אף על פי שפעמים מקיא.