Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/397

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

Paragraph 1 - Every person has two thousand amot in every direction, aside from his four amot or from the place in which he started Shabbat.

סעיף א - כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח, חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו.

Paragraph 2 - If he began Shabbat in a valley and he does not know where the techum Shabbat is, he can walk two thousand (average) (Tur) steps, which will be his Shabbat techum.

סעיף ב - קדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת, מהלך אלפים פסיעות (בינוניות) (טור) שהם תחום שבת.

Paragraph 3 - Just as no man is permitted to walk further than two thousand amot in any direction on Shabbat and holidays, it is the same with their animals and things; no person is permited to take them outside of the two thousand amot of their owner. If the owner made an eruv in one direction, no person is permitted to take them in a different direction, even one step outside of the area in which the owners can walk. Rem"a: See above in chapter 305 regarding whether if it is permitted to give your animal to a non-Jew when there is concern that he will take it outside of the techum.

סעיף ג - כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אפלים אמה לכל רוח, כך כליו ובהמתו איןיכול שום אדם להוליכם חוץ לאפים אמה של בעליהם. ואם ערבו בעליהם לרוח אחת, אין שום אדם יכול להוליכם לרוח האחרת אפלו פסיעה אחת במקום שאין הבעלים יכולים לילך. הגה: ועין לעיל סימן ש"ה אם מתר למסר בהמה לעכו"ם מבום שיש לחש שיוציאנה חוץ לתחום.

Paragraph 4 - If someone gives his animal to his son, the animal is treated like the feet of the father.

סעיף ד - המוסר בהמתו לבנו, הרי היא כרגלי האב.

Paragraph 5 - If he loans [an animal] to a shepherd, even if he gave it on a holiday, it is treated like the feet of the shepherd. If he gave to two shepherds, it is treated like the feet of the owner, as neither one acquired it.

סעיף ה - מסרה לרועה, אפלו נתנה לו ביום טוב, הרי הוא כרגלי הרועה. ואם מסרה לשני רועים, הרי היא כרגלי בעליה, מפני שלא קנה אחד מהם.

Paragrah 6 - The ox of a breeder is treated like the feet of he who takes [the ox] to slaughter in on a holiday. Similarly, if the owner slaughters [his ox] on a holiday and sells the meat, the customers can take their share to the place that they are going.

סעיף ו - שור של פטם, כרגלי מי שלקחו לשחטו ביום טוב. וכן אם שחטו בעליו ביום טוב ומכרו בשרו, כל אחד מהלוקחים מוליך מנתו למקום שהוא הולך.

Paragraph 7 - The shepherd's ox is treated like the feet of the people of that town.

סעיף ז - שור של רועה, כרגלי אנשי אותה העיר.

Paragraph 8 - An object that is primarily for one of the brothers in the house is treated like his feet. If it is not primarily for one, they can only take the object to a place in which all can go.

סעיף ח - כלים המיחדים לאחד מהאחים שבבית, הרי הם כרגליו. ושאינן מיחדים, אין יכולים להוליכם אלא למקום שכלם יכולים לילך.

Paragraph 9 - If two borrowed a suit, one to wear in the morning and one to wear in the evening, they can only take it to places in which both can go. If one made an eruv two thousand amot to the east and one two thousand to the west, they cannot move it from its place.

סעיף ט - שנים ששאלו חלוק, זה לילך בו שחרית וזה לילך בו ערבית, לא יוליכו אלא למקום ששניהם יכולים לילך. ואם ערב זה לסוף אלפים למזרח וזה לסוף אלפים למערב, לא יזיזוו ממקומו.

Paragraph 10 - If two people acquired an animal together and slaughtered it on the holidays, even though each takes his portion, the meat is treated like both of their feet [meaning that they can only take the meat to places in which both can go]. However, if they acquired a barrel of wine and divided it on a holiday, each one's portion is treated like his feet.

סעיף י - שנים לקחו בהמה בשתפות ושחטוה ליום טוב, אף על פי שלקח כל אחד מנתו, הרי כל הבשר כרגלי שניהם. אבל אם לקחו חבית של יין וחלקוה ביום טוב, חלקו של כל אחד מהם כרגליו.

Paragraph 11 - If someone borrows an object from his friend the day before the holiday, even if did not take it until the night, it is treated like the feet of the borrower. If he borrowed it on the holiday, even if he regularly borrows things from him on holidays, it is treated like the feet of the lender.

סעיף יא - השואל כלי מחברו מערב יום טוב, אפלו לא לקחו עד הלילה, הרי הוא כרגלי השואל. ואם שאלו ממנו ביום טוב, אף על פי שדרכו לשאלו ממנו בכל יום טוב, הרי הוא כרגלי המשאיל.

Paragraph 12 - If a woman borrows water or salt for her dough fom a friend, or spices for her dish on the holiday, the dough and dish are treated [restrictively] like the feet of both.

סעיף יב - האשה ששאלה מחברתה מים ומלח לעסתה ותבלין לקדרתה ביום טוב, הרי העסה ותבשיל כרגלי שתיהן.

Paragraph 13 - If someone took a coal from his friend on a holiday, he can only take it as far as the giver can go. However, if he lit a candle or wood from his friend's flame, it is treated like the feet of the lighter.

סעיף יג - לקח מחברו ביום טוב גחלת, לא יוליכנה אלא כרגלי הנותן. אבל אם הדליק נר או עץ משלהבת חברו, הרי הוא כרגלי זה שהדליק.

Paragraph 14 - An individual's water pit is treated like the feet of its owner. A city's is treated like the feet of the people of the city. One that is ownerless is treated like the feet of he who draws from it.

סעיף יד - בור של יחיד, הרי הוא כרגלי בעליו. ושל אותה העיר, כרלי אנשי אותה העיר. ושל הפקר, כרגלי הממלא.

Paragraph 15 - Running rivers and flowing springs are treated like the feet of he who draws from them.

סעיף טו - נהרות המושכים ומעינות הנובעים, הרי הם כרגלי הממלא.

Paragraph 16 - If one draws water from an ownerless pit for his friend, [the water] is treated like the feet of the drawer.

סעיף טז - מלא מים מבור של הפקר לצרך חברו, הרי הם כרגלי הממלא.

Paragraph 17 - If someone has fruit stored in a far city, and the residents of that city made an eruv in order to come to him, they should not bring from his fruits, as his fruits are treated like him. When does this apply? When he had a corner for them. If he did not reserve a corner for them, they are treated like the feet of the person who is storing them.

סעיף יז - מי שהיו לו פרות מפקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו וערבו בני אותה העיר לבא אצלו, לא יביאו לו מפרותיו, שפרותיו כמוהו. במה דברים אמורים, כשיחד להם קרן זוית, אבל אם לא יחד להם, הרי הם כרגלי זה שהם מפקדים אצלו.

Paragraph 18 - If someone invited guests on a holiday, they should not bring foods from a place that the host could not go unless he transferred possession of these foods to them before the holiday using someone else.

סעיף יח - מי שזמן אצלו אורחים ביום טוב, לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך בו, אלא אם כן זכה להם מערב יום טוב על ידי אחר במנות אלו.