Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/444

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

The eve of Passover that falls on the Sabbath

דין ערב פסח שחל להיות בשבת

Paragraph 1 — The fourteenth [of Nissan] that falls on the Sabbath - we check [for leaven] on the eve of the thirteenth, and we burn it all before the Sabbath, and we leave over food for two meals needed for the Sabbath, since the third meal takes place after mincha, and then one is unable to make a meal of either matzah or leaven, but only with rich matzah. One must do the third meal before the tenth hour. Rem"a: And in these countries where it is customary not to eat rich matzah, as [discussed] later, Chapter 462, Paragraph 4 in the Rem"a's interjection, one should make the third meal with species of fruit or with meat and fish, as aforementioned, Chapter 291, Paragraph 5, in the Rem"a's interjection.

סעיף א — י"ד שחל להיות בשבת - בודקין ליל שלשה עשר, ומבערים הכל לפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות לצורך השבת, דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ אלא במצה עשירה, וצריך לעשות קודם שעה עשירית. הגה: ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה, כדלקמן סימן תס"ב סעיף ד בהג"ה, יקיים סעודה שלישי במיני פירות או בבשר ודגים, כדלעיל סימן רצ"א סעיף ה' בהג"ה.

Paragraph 2 — It is good to burn [the leaven] on the eve of Sabbath before noon, in order to avoid making the mistake in other years of burning after noon (and on the Sabbath day he should nullify it (Tur))."

סעיף ב — טוב לבער בערב שבת קודם חצות, כדי שלא יבוא לידי טעות בשאר שנים לבער אחר חצות (וביום השבת יבטלנו (טור)).

Paragraph 3 — We do not cook porridge or anything like it for this Sabbath, and we do not make shrunken bread in a bowl. Rem"a: And if one transgressed and cooked [something like it] and the food is stuck to the pan, and it is impossible to clean, one should rub it a little to remove the leaven. "

סעיף ג — אין מבשלין לשבת זה דייסא וכיוצא בזה, ואין עושין בו פת הצנומה בקערה. הגה: ואם עבר ובישל המאכל דבוק בקדירה ואי אפשר לקנחו, יש להדיחו מעט להעביר החמץ (מהרי"ו).

Paragraph 4 — After one has eaten the morning meal this Sabbath, he should shake out the table cloth that they ate with, and clean the plates with his finger, and hide them with his other utensils of leaven. And if bread remains, one may give it to a stranger on the condition that he not go out to the public domain with it, [even if that condition is given] dishonestly, and [only bread of] a small amount."

סעיף ד — אחר שאכל בשבת זה סעודת שחרית, ינער המפה שאכלו בה ויקנח הקערות באצבעו, ויטמנם מן העין עם שאר כלי החמץ. ואם נשאר פת יכול ליתנו לנכרי על מנת שלא לצאת בו לרשות הרבים דרך הערמה ודבר מועט.

Paragraph 5 — If leaven remains after they ate, he should nullify it and cover it with a vessel, until after the Festival, and burn it."

סעיף ה — אם נשאר חמץ אחר שאכלו - מבטלו וכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב, ומבערו.

Paragraph 6 — even if no leaven remains in the house after the morning meal - he must nullify leaven the way he nullifies it in other years."

סעיף ו — אף על פי שלא ישאר החמץ בבית אחר סעודת שחרית - צריך לבטל החמץ כדרך שהוא מבטל בשאר שנים. סעיף ז: ההולך ביום ארבעה עשר לדבר מצוה, כגון: למול את בנו או לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בביתו: אם יכול לחזור ולביתו ולבער, ולחזור למצותו - יחזור ויבער. ואם לאו - יבטלנו בלבו. ואם היה הולך להציל מן הנהר ומן הדליקה ומהמפולת ומיד העכו"ם - יבטלו בלבו ולא יחזור, אפילו אם יש שהות. ואם יצא לצורך עצמו - יחזור מיד. עד כמה הוא חוזר? עד כביצה, פחות מכאן מבטלו בלבו ודיו. סעיף ח היתה לו עיסה בביתו והוא טרוד במקום אחר, וירא שמא תחמיץ - מבטלה בלבו קודם שתחמיץ. אבל אם החמיצה - אין הביטול מועיל אם הוא אחר זמן איסורו.