Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/507

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

The Laws of Baking on a Holiday

דין אפיה ביום טוב

Paragraph 1 - We bake in a forney, which is a large oven that with the opening on its side, as long as it is not new, because then we worry that it will crack open, thus spoiling the bread and diminishing from the joy of the holiday. We heat things in an antichi (which is a big boiler).

סעיף א - אופין בפורנ"י, דהינו תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם, ובלבד שלא תהא חדשה דחישינן שמא תפחת ויפסד הלחם וימנע משמחת יום טוב. ומחמין חמין באנטיכי (פרוש, יורה גדולה).

Paragraph 2 - Even though it is forbidden to burn pieces of wood that fell from a tree on a holiday or on the preceding Shabbat, if they fell into the oven on the holiday, one should put on top of them many prepared logs (so that the forbidden wood not be recognizable) (the Ra"n chapter 1 of Beitzah) and thus nullify them, as long as he does not touch them until they are nullified by majority. However, if they fell into the oven on Shabbat, it is forbidden to burn them on the holiday after, even through nullification by majority.

סעיף ב - אף על פי שעצים שנשרו מן הדקל ביום טוב או בשבת שלפניו אסור להסיקן, אם נשרו ביום טוב בתוך התנור, מרבה עליהם עצים מוכנים (שלא יהיו עצי אסור נכרים) (ר"ן פרק קמא דביצה) ומבטלן, ובלבד שלא יגע בהם עד שיתבטלו ברב. אבל אם נפלו בתנור בשבת, אסור להסיקן ביום טוב שלאחריו אפלו על ידי בטול ברב.

Paragraph 3 - It is forbidden to take some wood from the wood pile in order to prod the fire in the oven, because it is considered making an object.

סעיף ג - אסור לקח עץ מבין העצים לחתות בו האש בתנור, דהוי ליה מתקן מנא.

Paragraph 4 - If some of the plaster fell into the oven, it is possible to bake and roast in it without raking it out, and the bread or roast will not be burnt, then one is forbidden to rake it, because he will be moving [the plaster] unnecessarily. However, it is permitted to flatten the fire and ashes in it so that they will be smooth and will not touch the bread, even if touching it would not be sufficient to burn it. However, if the plaster that fell is sufficient to burn the bread or roast if it were to touch them, even if without raking it would be possible to bake and roast in it, because it would burn, it is permitted to rake, because it is considered moving for a purpose. This is only true in their ovens where they would stick the bread around the ovens and they only had to rake for the plaster that fell. However, with our ovens, because it is impossible to bake without raking, it is possible to rake away the ashes and coals. Even though one will extinguish some in the process, it is impossible otherwise, and just like it is permitted to burn for the sake of food, similarly, it is permitted to extinguish for the sake of food. It is just like putting meat on the coals, and such is the practice.

סעיף ד - תנור שנפל לתוכו מטיח הטיט, אם אפשר לאפות ולצלות בו בלא גריפה ולא יתחרך הפת או הצלי, אסור לגרפו, מפני שהוא מטלטלו שלא לצרך, אבל מתר להשכיב האש והאפר שבו כדי שיהיה חלק ולא יגע בפת כלל, אף אל פי שאם היה נוגע בו לא היה כדי לחרכו. אבל אם יש בטיח שנפל בתוכו כדי לחרך הפת או הצלי אם היה נוגע בהם, אף על פי שבלא גריפה היה אפשר לאפות ולצלות בו, כיון שהיה מתחרך מתר לגרפו, דחשיב טלטול לצרך. ודוקא בתנורים שלהם שהיו מדבקים הפת סביבם ואין צריכים לגרפם אלא מהטיח שנפל לתוכו, אבל תנורים שלנו כיון שאי אפשר לאפות בהם בלא גריפה, מתר לגרפן מהאפר והגחלים, ואף על פי שהוא מכבה, אי אפשר בלא כן, וכשם שמתר להבעיר לצרך אכל נפש כך מתר לכבות לצרך אכל נפש, והרי זה כמניח בשר על הגחלים, וכן נהגו.

Paragraph 5 - We do not pour oil on a new oven or stove, nor do we polish them with a rag. But it is permitted to burn them, even for the first time, as long as one does not cool them in cold water in order to harden them. If they are burned too much and it is necessary to cool them down in water in order to bake with them, it is permitted. Therefore, it is permitted to soak in water the sweeper used to sweep the oven, even though one extinguishes fire in the process.

סעיף ה - תנור וכירים חדשים אין סכין אותם בשמן ולא טשין אותן במטלית, אבל מתר להסיקן אפלו הסק ראשון, ובלבד שלא יפיגם בצונן כדי להסמן. ואם הסקו יותר מדאי והצרכו להפיגן בצונן כדי לאפות בהן, מתר. לפיכך מתר לשרות במים המכבדת שמכבדין בה התנור, אף על פי שמכבה.

Paragraph 6 - It is permitted to bake an oven full of bread even if one only needs one loaf. This is only true in their ovens that were small; they would stick the bread on the walls, and because it was full, there was no room for the heat to spread out, and so the bread baked well. However, in our ovens, one should not bake more than he needs.

סעיף ו - מתר לאפות תנור מלא פת, אף על פי שאינו צריך אלא פת אחד. ודוקא בתנוריהם שהיו קטנים והיו מדבקים הפת בדפנותיהם, ומתוך שהוא מלא אין מקום לחמו להתפשט והפת נאפה יפה, אבל בתנורים שלנו אין לאפות יותר ממש שצריך.

Paragraph 7 - It is permitted to close the opening of the oven with clay or mud from the riverbank, as long as he softened it on the day before or made a sign on it and set it off to the side. However, it is forbidden to mix mud on a holiday. It is permitted to mix dust to seal the oven.

סעיף ז - מתר לסתם פי התנור בטיט ורפש שעל שפת הנהר, והוא שרככו מאמש או עשה בו סימן ונתקו לצד אחר, אבל לבגל טיט ביום טוב, אסור. ומתר לגבל אפר לסתם בו פי התנור.