Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/513

by Yosef Karo

The Laws of an Egg Laid on a Holiday	דין ביצה שנולדה ביום טוב
Paragraph 1 - It is forbidden to touch an egg born on a holiday (meaning to move it) (Mordechai the beginning of Beitzah and chapter "Kol HaKelim"), and how much more so is it forbidden ot eat it. If it gets mixed up, even in a thousand [other eggs], they are all forbidden.	סעיף א - ביצה שנולדה ביום טוב אסור לגע בה. (דהינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופרק כל הכלים), וכל שכן שלא לאכלה. ואם נתערבה אפלו באלף, כלן אסורות.
Paragraph 2 - If it is doubtful whether it was laid on a holiday or a weekday, it is forbidden.	סעיף ב - ספק אם נולדה ביום טוב או בחל, אסורה.
Paragraph 3 - If an egg born on a holiday is cooked by mistake with meat and other cooked things and it constitutes less than one sixtieth of the dish, all is allowed besides the egg. However, if the dish was whitened by the egg or something similar, because it changed the appearance and the taste, it is not nullified.	סעיף ג - ביצה שנולדה ביום טוב שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל, אם יש ששים כנגדו הכל מתר חוץ מן הביצה, אבל אם לבנו בו התבשיל וכיוצא בזה, מידי דלחזותא וטעמא עביד, לא בטיל.
Paragraph 4 - It is permitted to put a dish on top of it so that it will not break as long as the dish does not touch it.	סעיף ד - מתר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר, ובלבד שלא יגע בה הכלי.
Paragraph 5 - If it is born on the first day of the holiday, it is permitted on the second day of the holiday in the Diaspora. However, on the two holy days of Rosh Hashana or a Shabbat adjacent to a holiday, an egg born on one day is still forbidden on the other day. Rem"a: If a holiday falls on a Sunday and a Monday and [an egg] is born on the Shabbat beforehand, it is allowed on the second day of the holiday (Mahari"l).	סעיף ה - אם נולדה ביום טוב ראשון, מתרת ביום טוב שני בשני ימים טובים של גליות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה וכן בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה נולדה בזה אסורה בזה. הגה: ואם יום טוב ביום א' ב' ונולדה בשבת שלפניהם מתר ביום ב' של גליות (מהרי"ל).
Paragraph 6 - An egg whose majority emerged before the holiday and then returned and afterwards was laid on the holiday is permitted. Therefore, even if one checked the chicken's nest before the holiday right before nightfall and did not find any eggs in it and the next day woke up to find an egg, it is permitted, because chickens do not lay eggs at night and we assume that yesterday most of it emerged and then returned. This is assuming there is a male rooster less than sixty houses away without a non-bridged river separating the two; otherwise, it would be possible for the hen to lay eggs at night and [the egg] would be forbidden. But if one did not check [for eggs] before the holiday, even if there is no rooster around, it is allowed, because we assume that it was laid yesterday, and without a rooster, most hens lay eggs during the day. Therefore, it is permitted to take eggs from a non-Jew on the first night of the holiday, because we assume that they were laid before the holiday. This is also true on the second night of the Diasporean two-day holiday, but not on the second day of Rosh Hashana and not on the holiday night that is after a Shabbat. Rem"a: If a non-Jew brings eggs on a holiday and swears that they were born yesterday, we can rely on him (Mordechai the beginning of Beitzah). This only applies to a holiday that falls in the middle of the week, but on a holiday that falls on Sunday when we worry that it was born on Shabbat, constituting a Torah prohibition on the holiday, we do not trust the non-Jew. This only applies to the first day of the holiday, but on the second day even of Rosh Hashana, we trust him, because the [prohibition] is only rabbinic (Trumat Hadeshen chapter 79).	סעיף ו - ביצה שיצאה רבה מערב יום טוב וחזרה ואחר כך נולדה ביום טוב, מתרת. לפיכך אפלו בדק בקנה של תרנגלת ערב יום טוב סמוך לחשכה ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה, מתרת, שתרנגלת אינה יולדת בלילה ואנו תולין שמאתמול יצה רבה וחזר, והוא שיש תרנגול זכר תוך ס' בתים ואינו מפסיק נהר שאין בו גשר, שאם לא כן אפשר שתלד בלילה ואסור, אבל אם לא בדק מערב יום טוב, אפלו ליכא זכר בהדה שריא, שאנו תולים שמאתמול נולדה, ובלא זכר רבן יולדות ביום, לפיכך מתר לקח ביצים מן האינו יהודי בליל ראשון של יום טוב, דתלינן שמערב יום טוב נולדו, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות, אבל לא בליל שני של ראש השנה ולא בליל יום טוב שאחר השבת. הגה: ואינו יהודי המביא ביצים ביום טוב ראשון ומסיח לפי תמו שנולדו מאתמול, מתר לסמך עליו, (מרדכי ריש ביצה) ודוקא ביום טוב שחל באמצע השבוע, אבל ביום טוב שחל באחד בשבת שאז יש לחוש שמא נולדה בשבת ואסור מדאורייתא ביום טוב, אין אינו יהודי מסיח לפי תמו נאמן, ודוקא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני אפלו ראש השנה נאמן, דאינו אלא דרבנן (תרומת הדשן סימן ע"ט).
Paragraph 7 - If one slaughters a chicken and finds finished eggs inside, [the eggs are] permitted, even on a holiday that falls after Shabbat.	סעיף ז - השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מתרות, ואפלו ביום טוב שלאחר שבת.
Paragraph 8 - A chick born on a holiday is forbidden. If it is born on Shabbat, it is forbidden on the holiday afterwards.	סעיף ח - אפרוח שנולד ביום טוב אסור ואם נולד בשבת, אסור יום טוב שלאחריו.