Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/195
195:1 A man is obligated to separate from his wife in the time of her impurity, until she counts and immerses. (And even if she waits a long time and does not immerse, she remains a niddah until she immerses.) And he may not engage in levity or light-headedness (even with words) lest he become accustomed to sin. But it is permitted for him to be alone with her, since once they have had sex once, his desire will not overcome him. |dir="rtl" lang="he"| סעיף א חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה עד שתספור ותטבול. (ואפילו שהתה זמן ארוך ולא טבלה, תמיד היא בנדתה עד שתטבול) (ב"י בשם הפוסקים). ולא ישחוק ולא יקל ראש עמה (אפילו בדברים) (טור וב"י בשם רשב"א מאבות דר"ן) שמא ירגיל לעבירה; אבל מותר להתייחד עמה, דכיון שבא עליה פעם אחת תו לא תקיף יצריה (ל' עצמו). |- | 195:2 He may not touch her, even her little finger, and he may not hand something from his hand to hers, and he may not accept an item from her hand, lest he touch her flesh. (And even by way of throwing from his hand to hers, or vice versa, is forbidden.) |dir="rtl" lang="he"| סעיף ב לא יגע בה אפילו באצבע קטנה, ולא יושיט מידו לידה שום דבר ולא יקבלנו מידה, שמא יגע בבשרה. (וכן על ידי זריקה מידו לידה או להיפך, אסור). (ב"י והגהות ש"ד בשם המהר"ם). |- | 195:3 He may not eat with her at a table unless there is some distinction, such that there is some item separating his plate and hers: bread, or a pitcher, or if they eat on separate tablecloths. There are those who say that you only need a separation between his plate and hers if they do not eat on the same plate when she is pure. But if they eat on a single plate when she is pure, it is enough if she eats on a separate plate, and they do not need another reminder, and this is the custom. And there are those who forbid him from eating from her leftovers, just like it is forbidden for him to drink from her leftovers, as will be explained. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ג לא יאכל עמה על השלחן אא"כ יש שום שינוי שיהיה שום דבר מפסיק בין קערה שלו לקערה שלה, לחם או קנקן, או שיאכל כל אחד במפה שלו. הגה: וי"א הא דצריכין הפסק בין קערה שלו לקערה שלה היינו דוקא כשאינן אוכלין בקערה אחת כשהיא טהורה, אבל אם אוכלין בקערה אחת כשהיא טהורה סגי אם אוכלת בקערה בפני עצמה, וא"צ היכר אחר, (הגהות אשירי בשם ר"י והגהות אלפסי), וכן נוהגין. י"א שאסור לו לאכול משיורי מאכל שלה, (מצא בקונטרס דהלכות נדה), כמו שאסור לשתות משיורי כוס שלה, וכמו שיתבאר. |- | 195:4 He may not drink from the leftovers of the cup which she drank from. If another person did not drink in between them, or he poured from one cup to another, even if he poured it back into the original cup. If she drank, and he didn't know and wants to drink from her cup, she does not need to tell him not to drink, and she can drink from his cup. And if she drank from a cup and left, there are those who say that he may drink the leftovers, since once she left, there is no desire. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ד לא ישתה משיורי כוס ששתתה היא. הגה: אם לא שמפסיק אדם אחר ביניהם (טור בשם סמ"ג), או שהורק מכוס זה אל כוס אחר אפילו הוחזר לכוס ראשון (הגהמי"י בשם רא"ם ורוקח סימן שי"ח ומרדכי ואגודה פ"ק דשבת) ; ואם שתתה והוא אינו יודע ורוצה לשתות מכוס שלה, אינה צריכה להגיד לו שלא ישתה (שם) ; והיא מותרת לשתות מכוס ששתה הוא (ג"ז שם). ואם שתתה מכוס והלכה לה, י"א שמותר לו לשתות המותר, דמאחר שכבר הלכה אין כאן חבה. (בקונטרס הנ"ל). |- | 195:5 He may not sit on her designated bed, even if she is not present. And it is forbidden for him to sit on a long bench which moves, and is not attached to the wall, when his wife is a niddah and is sitting on it. And some permit it when another person is sitting in between them. And he may not travel with his wife in a single carriage or boat, if they are going only for pleasure, such as to a garden or a park, But if they are going from city to city for his needs, it is permitted, even if he is alone with his wife, as long as they sit in such a way that they will not touch. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ה לא ישב במטה המיוחדת לה, אפילו שלא בפניה. הגה: ואסור לישב על ספסל ארוך שמתנדדת ואינה מחוברת לכותל, כשאשתו נדה יושבת עליו, (מרדכי פ"ק דשבת בשם צפנת פענח בשם רש"י). ויש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהן (אגודה פרק התינוקת ות"ה סימן רנ"א). וכן לא ילך עם אשתו בעגלה אחת או בספינה אחת, אם הולך רק דרך טיול כגון לגנות ופרדסים וכיוצא בזה; אבל אם הולך מעיר לעיר לצרכיו, מותר אף על פי שהוא ואשתו הם לבדן, ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה (כל זה בת"ה סימן רנ"א). |- | 195:6 He may not sleep with her in a bed, even if they are both dressed and do not touch each other. And even if each has a separate mattress, and even if they sleep on two beds and the beds are touching, this is forbidden. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ו לא יישן עמה במטה, אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה. הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו, אסור (מרדכי פ"ק דשבת בשם הר"מ). |- | 195:7 He may not gaze even at her ankle, and not at her covered places. (But it is permitted for him to gaze at her uncovered places even if he enjoys looking.) |dir="rtl" lang="he"| סעיף ז לא יסתכל אפילו בעקבה, ולא במקומות המכוסים שבה, (אבל מותר להסתכל בה במקומות הגלוים אע"פ שנהנה בראייתה), (ב"י בשם הרמב"ם). |- | 195:8 It is a good idea for her to designate special clothing for her niddah days, so that both of them will always remember that she is a niddah. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ח ראויה לה שתייחד לה בגדים לימי נדותה, כדי שיהיו שניהם זוכרים תמיד שהיא נדה. |- | 195:9 With difficulty they permitted her to dress up during her niddah days, so that she will not become repulsive in his eyes. |dir="rtl" lang="he"| סעיף ט בקושי התירו לה להתקשט בימי נדתה, אלא כדי שלא תתגנה על בעלה. |- | 195:10 All the labors which a wife does for her husband, a niddah does, except for: mixing the cup, since it is forbidden to mix the cup (in his presence) and place it in front of him on the table, unless she makes a distinction, such as placing it on the table with her left hand, or on a pillow or a quilt, even with her right hand. |dir="rtl" lang="he"| סעיף י כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה, עושה לו, חוץ ממזיגת הכוס, שאסורה למזוג הכוס (בפניו), (ב"י וכן משמע ממרדכי פ"ק דשבועות וכ"מ מדברי הפוסקים) , ולהניחו לפניו על השלחן אא"כ תעשה שום היכר, כגון שתניחנו על השלחן ביד שמאל או תניחנו על הכר או על הכסת, אפילו ביד ימינה. |- | 195:11 She is forbidden to make the bed in his presence. And this is specifically laying of sheets and covers in a loving way. But laying the sheets and covers, which is work and is not in a loving way, is permitted. And not in his presence, it is all permitted, even if he knows she is making the bed. |dir="rtl" lang="he"| סעיף יא אסורה להציע מטתו בפניו; ודוקא פריסת סדינים והמכסה שהוא דרך חבה, אבל הצעת הכרים והכסתות שהוא טורח ואינה דרך חבה, שרי. ושלא בפניו, הכל מותר אפילו הוא יודע שהיא מצעת אותם. |- | 195:12 She is forbidden to draw water for him to wash his face, hands, and feet, even if she does not touch him, and even if the water is cold. |dir="rtl" lang="he"| סעיף יב אסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו, אפילו אינה נוגעת בו ואפילו הם מים צוננים. |- | 195:13 Just as she is forbidden to mix for him, he is forbidden to mix for her. And more, even to send her a cup of wine is forbidden, and it doesn't matter if it is a cup from a blessing [kiddush] or another cup, if it is designated for her. But if they both drink from the same cup, and she drinks after him, there is no issue. |dir="rtl" lang="he"|
סעיף יג כשם שאסורה למזוג לו כך הוא אסור למזוג לה; ולא עוד, אלא אפילו לשלוח לה כוס של יין אסור, לא שנא כוס של ברכה לא שנא כוס אחר, אם הוא מיוחד לה; אבל אם שותים הם מאותו הכוס ושתיא איהי אבתרייהו, לית לן בה. |- | 195:14 All these "harchakot" (separations) must be kept whether she is in her niddah days or her white days, which are her days of counting, and there is no distinction whether she saw substantial blood or just a stain. And there are those who say not to be stringent during the white days with regard to eating together on the same plate, and we are accustomed to being lenient in this matter, and there are those who are stringent. |dir="rtl" lang="he"| סעיף יד כל אלו ההרחקות צריך להרחיק בין בימי נדותה בין בימי ליבונה, שהם כל ימי ספירתה, ואין חילוק בכל אלו בין רואה ממש למוצאת כתם. הגה: וי"א דאין להחמיר בימי ליבונה בענין איסור אכילה עמו בקערה (הגה במרדכי בשם ראבי"ה), וכן נוהגין להקל בזה, ויש להחמיר. |- | 195:15 If he is sick and there is no one to attend to him but her, she may attend to him, but carefuly avoid washing his face, hands, and feet, and making the bed in his presence. |dir="rtl" lang="he"| סעיף טו אם הוא חולה ואין לו מי שישמשנו זולתה, מותרת לשמשו רק שתזהר ביותר שתוכל להזהר מהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו. |- | 195:16 If a woman is sick, and she is a niddah, her husband is forbidden to touch her in order to attend to her, such as to lift her up, lay her down, and cover her. (And there are those who say that if there is no one else to attend to her, it is all permitted, and this is our custom, if there is a great need.) |dir="rtl" lang="he"| סעיף טז אשה חולה והיא נדה, אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה, כגון להקימה ולהשכיבה ולסמכה. (וי"א דאם אין לה מי שישמשנה, מותר בכל (הגהות ש"ד והגהות מרדכי פ"ק דשבת בשם הר"מ), וכן נוהגין אם צריכה הרבה לכך). |- | 195:17 If her husband is a doctor, he is forbidden to feel her pulse. And according to what I wrote, that our custom is to permit if it is necessary for him to attend to her, it is certainly permitted for him to feel her pulse if there is no other doctor, and it is necessary, and there is a danger in her illness, and see Orach Chaim 88 if a niddah is permitted to enter a synagogue and pray. |dir="rtl" lang="he"|
סעיף יז אם בעלה רופא, אסור למשש לה הדפק. הגה: ולפי מה שכתבתי דנוהגין היתר אם צריכה אליו דמשמש לה, כ"ש דמותר למשש לה הדפק אם אין רופא אחר וצריכה אליו ויש סכנה בחליה, (כך דקדק הב"י מלשון הרמב"ן סימן קכ"ז), ועיין בא"ח סימן פ"ח אם מותר לנדה ליכנס לבית הכנסת ולהתפלל. |}