Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/28

by Yosef Karo

Laws of covering the blood

דיני כסוי הדם

Contains 24 Seif.

ובו עשרים וארבעה סעיפים:

1) One who slaughters a wild animal or a bird needs to cover its blood, whether it was just trapped now or whether it was already ready in his hand. Rema: And the covering is a commandment onto itself, but the slaughtering is valid even if [the blood] was purposely not covered. 2) One is obligated to make a blessing before he covers [the blood]: "... who sanctified us with his commandments and commanded us on covering blood in dirt." Rema: One who slaughters for the first time, makes a blessing of "that he gave us life" on the covering but not on the slaughtering since it damages a creature. 3) the Koy animal which is questionable if it's a wild animal, and mixed-breeds that come from domesticated and wild animals, one needs to cover their blood and there is no blessing made. And we don't slaughter them on holidays. And if they were slaughtered [on a holiday] their blood it not covered. And [after the holiday] at night, if [the blood's] imprint is recognizable, he should cover it. 4) The buffalo, we have the custom to not cover its blood. Rema: There are those who question if a buffalo is a "wild" ox or maybe it's a [species] of wild animal, therefore, it's good to cover [the blood] without a blessing or to also slaughter a bird and then he is able to make a blessing on the covering on account of the bird. 5) There needs to be loose earth below [the blood]. And one needs to designate it verbally, and there are those that say that there is no need. 6) One covers it with his hand or with a knife or with another utensil, but not with his foot so that the commandments aren't denigrated on account of it. 7) If one slaughtered and there was no earth below, he needs to scrape off the blood [from the knife] and put it on loose earth and cover it with loose earth. 8) The one who slaughters he is the one who should cover. And if he didn't cover and someone else sees [the blood, the other person] is required to cover it. 9) If one slaughters a hundred wild animals or a hundred birds or he slaughtered a wild animal and a bird in the same place, he does one covering for all of them. 10) One who slaughters and the blood got absorbed into the ground, if the imprint is recognizable he is required to cover it. 11) If the wind covered it he is exempt from covering it; but if after [the wind covered it] it returned and uncovered it, he is required to cover it. But if he himself covered it and it became uncovered, he is not required to cover it again. 12) Blood that fell into water or if water fell into the blood, if there is still the appearance of blood one is required to cover it, but if not he is exempt. 13) If the blood became mixed with red wine or the blood of a domesticated animal, we view the wine and the blood of the domesticated animal as if it were water, and if [the blood] would have mixed with that amount of water it would have still have had an appearance of blood one is required to cover it. 14) If one slaughtered a bird or a wild animal and then slaughtered a domesticated animal on top of it he is exempt from covering the blood, but if he slaughtered a domesticated animal and then slaughtered a bird or a wild animal on top of it he is obligated to cover the blood. Rema: If one slaughtered a bird or a wild animal and afterward while slaughtering another one it became a carcass (invalidly slaughtered) in his hand, if he knows that the latter's blood covers the former's blood he is exempt from covering, but in the simple situation he is obligated to cover it. 15) Blood that sprayed and that's on the knife, if there is no other blood but it one is required to cover it, and he scrapes it off and covers it in order that there should also be earth below it. However, if there is other blood there one does not need to cover it because there is no need to cover all the blood. Therefore, there is no need to wait to cover until all the blood comes out. Rema: However, he should wait until [the blood] starts dripping down in order that he should cover some of the life-blood. 16) One who slaughters for a sick person on Shabbat he does not cover, even if he has a shovel already stuck in the ground. And [after Shabbat] at night, if [the blood's] imprint is recognizable, he should cover it. And there are those who say that if he had ash set aside to cover dung there is something to covering the blood even on Shabbat. 17) One who slaughters and it became a carcass (invalidly slaughtered) in his hand or one who slaughters and finds [that the animal] has signs that make it unfit, he is exempt from covering it. And so too, if a deaf person or a mentally challenged person or a child slaughtered and there was no one watching them, there is an assumption that the they had a botched slaughter and it is exempt from being covered. 18) One who slaughters, even if he only wants the blood, he's obligated to cover. How should he perform [the slaughtering instead?] He should stab or tear out [the organs] in order to be exempt from covering. 19) One needs to check the signs and the knife before the covering in order that one doesn't come to make a wasted blessing. 20) One who slaughters a wild animal does not cover [the blood] until he checks the lungs, and if he finds a questionably invalid signs, he covers without making a blessing. And this is the law for all invalidations that arise from a questionable status, for example that [case] where we're worried that maybe [the knife] became notched while [cutting] the skin, and so too all similar cases. Rema: But anything that according to the law is valid [and] it's only [ruled invalid] because we're strict on it, for example if one cut the entire neck, and similar cases, one is obligated to cover [the blood]. 21) One who has no earth to cover with should not slaughter. Rema: Rather, he should wait until he has earth. And if he is travelling in the desert or on a ship, and the bird is not worth the loss of a garment that he would [need to] burn for its ashes [to cover with] or the gold that he would [need to] grind [to cover with], the sages enacted to slaughter and to keep the blood in a garment or a sandal and make a blessing, and when he reaches a place with earth, he should wash the garment or the sandal so that the blood comes out, and cover it without a blessing, and this is the custom. 22) One who slaughters a wild animal or a bird and blood did not come out of it, it is permitted. 23) All things that if one plants seeds in them they would sprout, they are included in "earth" and one may cover [blood] with them. And if they don't sprout, if they are called "עפר" ("earth") one may cover with them. Therefore, one may cover with dung, and with very fine sand, [fine] enough that the potter doesn't need to crush it at all, and with lime, and with an earthenware shard and brick and barrel stopper of earthenware that was crushed, and with ground stones and ground earthenware shards, and scraps of fine flax, and sawdust, and with food or garments that were burnt until they were made into ash, and with powdered coal, and with stibium, and with millstone dust. But one may not cover with coarse dung, and not with sand that a potter needs to crush, and not with flour and bran-flour, and coarse bran, and not with ground metal if it's not burnt [to ash], except for ground gold which is called "עפר" ("earth"), as it is written "and it has earth of gold". And ash is called "עפר" ("earth"), as it is written "And they should take for the impure from the earth, the burnt [ashes] of the sin-offering". 24) One may not cover with desert earth because it's salty [alkaine? m'leichah] earth and [seeds] don't sprout in it. Rema: And therefore, one may not cover with earth that's damp from water, for example swampy earth. And one may not cover with snow.

סעיף א השוחט חיה או עוף צריך לכסות דמו, בין צדן עתה בין שהיו מזומנים בידו. הגה: והכיסוי הוא מצוה בפני עצמה (כך משמע באשירי פרק כיסוי הדם). אבל השחיטה כשרה אף אם הזיד ולא כיסה (ב"י וכ"כ א"ח וכ"ה בכל בו). סעיף ב חייב לברך קודם שיכסה "אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי דם בעפר". הגה: מי ששחט פעם הראשון מברך שהחיינו על הכיסוי אבל לא על השחיטה דמזיק לבריה (במנהגים ישנים בשם רבי ידידיה משפירא). סעיף ג כוי שהוא ספק חיה וכלאים הבא מבהמה וחיה -- צריך לכסות דמן ואינו מברך. ואין שוחטין אותם בי"ט, ואם שחטן -- אינו מכסה דמן, ובלילה, אם רישומו ניכר -- יכסנו. סעיף ד הבו"פלו נהגו שלא לכסות דמו. הגה: ויש מסתפקים בבו"פלו שהוא שור הבר שמא חיה הוא (הגאונים והערוך), על כן טוב לכסותו בלא ברכה או לשחוט עוף ג"כ ואז יוכל לברך על הכיסוי משום העוף (בהגהות מהרי"ו). סעיף ה צריך שיהיה למטה עפר תיחוח, וצריך להזמינו בפה. ויש אומרים שאינו צריך. סעיף ו מכסה בידו או בסכין או בכלי אחר אבל לא ברגלו כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו. סעיף ז שחט ולא היה עפר למטה -- צריך לגרור הדם וליתנו בעפר תיחוח ולכסות עפר תיחוח עליו. סעיף ח מי ששחט הוא יכסה. ואם לא כיסה וראהו אחר -- חייב לכסות. סעיף ט שחט מאה חיות או מאה עופות או ששחט חיה ועוף במקום אחד -- כיסוי אחד לכולם. סעיף י השוחט ונבלע הדם בקרקע -- אם רישומו ניכר -- חייב לכסות. סעיף יא כיסהו הרוח פטור מלכסות ואם חזר ונתגלה חייב לכסות. אבל אם הוא עצמו כיסהו ונתגלה אינו חייב לכסותו פעם אחרת. סעיף יב דם שנפל לתוך המים או מים שנפלו לתוך הדם, אם יש בו מראה דם חייב לכסות, ואם לאו פטור. סעיף יג נתערב הדם ביין אדום או בדם בהמה -- רואים היין ודם בהמה כאילו הוא מים ואילו נתערב במים כשיעור הזה היה בו מראית דם חייב לכסות. סעיף יד שחט עוף או חיה ושחט עליה בהמה -- פטור מלכסות. אבל אם שחט בהמה ושחט עליה חיה או עוף -- חייב לכסות. הגה: שחט עוף או חיה ואח"כ שחט עוד אחרת ונתנבלה בידו, אם יודע שדם האחרון כסה דם הראשון -- פטור מלכסות, אבל מסתמא חייב לכסות (בהגהות מיימוני פי"ד פסק סתם שחייב לכסות והוא מחלק אם יודע כו' דלא תקשי אהדדי הגה זו והאי דשחט עליו בהמה דפטור). סעיף טו דם הניתז ושעל הסכין: אם אין שם דם אלא הוא -- חייב לכסות, וגורר אותו ומכסהו כדי שיתן עפר גם למטה. אבל אם יש שם דם אחר -- אין צריך לכסותו שאין צריך לכסות כל הדם. לפיכך אין צריך (להמתין) לכסות עד שיצא כל הדם. הגה: מיהו ימתין עד שמתחיל לירד טיפין כדי שיכסה מקצת דם הנפש (מהר"ל בשם מהרא"ק ושחיטות ישנים בשם מהר"ש). סעיף טז השוחט לחולה בשבת לא יכסה אפילו אם יש לו דקר נעוץ, ובלילה אם רישומו ניכר -- יכסנו. ויש מי שאומר שאם היה לו אפר מוכן לכסות בו צואה יש לכסות בו הדם אפילו בשבת. סעיף יז השוחט ונתנבלה בידו או ששחט ונמצאת טריפה -- פטור מלכסות. וכן חרש שוטה וקטן ששחטו ואין אחרים רואים אותם -- חזקת שחיטתן מקולקלת ופטורה מכיסוי. סעיף יח השוחט -- אע"פ שאינו צריך אלא לדם -- חייב לכסות. כיצד יעשה? נוחר או מעקר כדי שיפטר מכסוי. סעיף יט צריך לבדוק הסימנים והסכין קודם הכיסוי כדי שלא יבא לידי ברכה לבטלה. סעיף כ השוחט חיה, לא יכסה עד שיבדוק הריאה ואם נמצאת ספק טריפה מכסה בלא ברכה. והוא הדין לכל פיסול שהוא מחמת ספק כגון ההיא דחיישינן שמא בעור נפגמה וכן כל כיוצא בזה. הגה: אבל דבר שמדינא הוא כשר רק שמחמירים בו כגון אם חתך כל המפרקת וכיוצא בו -- חייבים לכסות (ת"ה סימן קפ"ד). סעיף כא מי שאין לו עפר לכסות -- לא ישחוט. הגה: אלא ימתין עד שיהיה לו עפר (טור). ואם הוא הולך במדבר או בספינה ולא שוה העוף כהפסד הבגד שישרוף לאפר או הזהב שישחוק תקינו ליה רבנן לשחוט ולמצה הדם בבגד או בסנדל ומברך וכשיגיע למקום עפר יכבס הבגד או הסנדל שיצא הדם ומכסהו בלא ברכה (מרדכי בשם הגאונים) והכי נהוג (א"ז והראב"ן). סעיף כב השוחט חיה ועוף ולא יצא מהם דם -- מותרין. סעיף כג כל הדברים שהזרעים הנזרעים בהם מצמיחים הם בכלל עפר ומכסין בהם. ואם אינם מצמיחים -- אם נקראו "עפר" -- מכסין בהם. לפיכך מכסין בזבל, ובחול הדק מאד עד שאין היוצר צריך לכתשו כלל, ובסיד, ובחרסית, ולבינה, ומגופה של חרס שכתשן, ובשחיקת אבנים ובשחיקת חרסים ובנעורת של פשתן דקה, ובנסורת חרשים, ובאוכלים או בגדים שרופים עד שנעשו עפר, ובשיחור ובכחול ובנקרת הפסולים. אבל אין מכסין בזבל גס, ולא בחול שהיוצר צריך לכתשו, ולא בקמח וסובין ומורסן, ולא בשחיקת מתכת אם אינם שרופין חוץ מבזהב שחוק שנקרא עפר דכתיב (איוב כח, ו) "ועפרות זהב לו". ואפר נקרא עפר דכתיב (במדבר יט, יז) "ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת" (רמב"ם סוף ה"ש מפכ"ה דף פ"ח ע"ב). סעיף כד אין מכסין בעפר המדבר מפני שהיא ארץ מליחה ואינה מצמחת. הגה: ולכן אין מכסים בעפר לחה ממים כגון מתונתא (טור וסמ"ג וסמ"ק). ואין לכסות בשלג (ב"י וא"ז בשם גאון דלא כמרדכי בשם גאון).