Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/67

Contains 6 Seif. Saif A In the case of blood from an animal or a living creature, there is no prohibition of excision. Rather, the excision is only applicable to blood that carries the soul's departure. However, the blood of organs is merely a violation of the prohibition. These matters apply when the blood separates from the organ and flows outward, or when it becomes trapped in a piece, or when it separates from its place and is stirred to come out and is swallowed in another place. But if it does not separate and does not become trapped, it is permissible. Saif B Therefore, it is permissible to consume raw meat with salting, as long as it does not contain blood vessels in which the blood remains in a concentrated form inside the organ. Saif C In the case of a broken bone, it is prohibited to eat raw meat from the animal unless it is well salted. Through salting, it is permissible even for cooking, and for grilling, it is permissible even without salting. Saif D If the blood congeals due to a wound, it is prohibited to cook it until the area is cut and properly salted. However, it is permissible to roast it, either on a skewer or over coals, even without cutting and salting. Saif E Meat that has not been salted and has been soaked in vinegar to reduce its blood content. If the meat has reddened, it is an indication that the blood has been removed from its original place, and both the vinegar and the meat are prohibited to consume raw. The meat can only be permitted through roasting. And if it is for stewing, it requires cutting and salting. And if the meat has not reddened, the vinegar is permissible, and the meat is also permissible to consume raw. Saif F Vinegar in which meat has been soaked once to reduce its blood content should not be used again to reduce the blood content of another meat, as its potency has already weakened. But anything that has not been used at all can be used freely, even though it is not potent.

כמה דברים האסורים משום דםובו ששה סעיפים: א • ב • ג • ד • ה • ו סעיף א בדם בהמה וחיה נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמה יוצאה בו, אבל דם האברים אינו אלא בלא תעשה. והני מילי כשפרש מן האבר ויצא לחוץ, או שנצרר בחתיכה, או שפרש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר, אבל אם לא פרש ולא נצרר, מותר: סעיף ב לפיכך, מותר לאכול בשר חי בהדחה בלא מליחה, ובלבד שלא יהא בו מהחוטין שדם בהם, שהדם שבחוטין הוא ככנוס ועומד בכלי. (ועיין לקמן סי' ע"ו): סעיף ג השובר מפרקתה של בהמה, אסור לאכול מבשרה חי, אלא אם כן מולחו יפה. וע"י מליחה מותר אפילו לקדירה, ולצלי מותר אפילו בלא מליחה. הגה: ונהגו להחמיר לחתכו ולמלחו אף בצלי. והוא הדין אם חותך בשר מבית השחיטה קודם שתצא נפשה (ר"ן). י"א שיש ליזהר לכתחילה לשבור מפרק הבהמה או לתחוב סכין בלבה כדי לקרב מתתה, משום שמבליע דם באיברים (בנימין זאב וב"י בשם שבלי לקט): סעיף ד נצרר הדם מחמת מכה, אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה, אבל מותר לצלותו בין בשפוד בין על גבי גחלים, אפילו בלא חתוך ומליחה: הגה: וי"א דמשום זה יש להחמיר לקלף בית השחיטה או לחתוך באותו בשר קודם מליחה, הואיל ונצרר שם הדם בשעת שחיטה (ארוך כלל א' וכל בו): סעיף ה בשר שלא נמלח, ונתנוהו בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו, אם נתאדם הבשר זהו סימן שנעקר הדם ממקומו והחומץ אסור, וגם הבשר אסור לאכלו חי, ואין לו התר אלא בצלי. ואם לקדרה, צריך חתיכה ומליחה. ואם לא נתאדם הבשר, החומץ מותר וגם הבשר מותר לאכלו חי: סעיף ו חומץ שנתנו בו בשר פעם אחת להצמיתו, לא יצמית בו בשר אחר מפני שכבר תשש כוחו. אבל כל שלא חלטו בו כלל, מותר לחלוט בו אף על פי שאינו חזק: הגה: יש אומרים בזמן הזה אין בקיאין בחליטה ואסור לצמת בחומץ (רבנו ירוחם כ"כ בית יוסף בשמו), וכן נוהגין במדינות אלו שאין מצמיתין בשר בחומץ קודם מליחה, ואין לשנות. ומכל מקום בדיעבד, מותר. ועין לקמן סימן ע"ג: קטגוריה:שולחן ערוך יורה דעה/הכל