Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/98

by Yosef Karo

Contains nine Seif 1 Prohibition that becomes mixed with a permissible species, such as milk mixed with meat, and a non-Jew tastes it. If he claims it has no milk taste or that it has a flawed taste, it is permissible, provided its end purpose is not to enhance the flavor. It's necessary that he does not know that we rely on him. If there is no non-Jew to taste it, we estimate it by smell. Likewise, if it's of the same species, as long as its taste cannot be distinguished, we estimate it by smell. (Note: Nowadays, we don't rely on a non-Jew. We estimate everything by smell.) 2 If it becomes mixed with its own species and spills in a way that its taste cannot be determined, if it's known that the majority was permissible, it is permissible. If it's not known that the majority was permissible, it is forbidden. Note: Regarding a mixture of its own species, we go by the assumption that if it's equal, it is considered the same species. But regarding taste, whether it's equal or not, we do not consider it as the same species (Beit Yosef in the name of Hagah and the Shirei Dura's addition, Siman 39). However, if it becomes mixed with a different species and spills in a way that its taste cannot be determined, even if it's known that the majority was permissible, it is forbidden. And if it becomes mixed with both its own and a different species and spills in a way that its taste cannot be determined, and it's known that the majority was from its own species, the part that is not its own species is considered as if it doesn't exist, and the rest is increased upon it and nullifies it. 3 These matters apply when it spills. However, a prohibition that becomes mixed with a permissible item, which is present before us, and its measure cannot be determined, even though it is from Rabbinic prohibitions, is forbidden. 4 A prohibition that becomes cooked with a permissible item, even if its measure was known, and it is complete, and it was discarded, requires sixty times the volume of the entire prohibition, because we don't know how much of it was absorbed. Therefore, someone cooking in a pot a Rabbinically prohibited item that is a day old or a spoonful of a Rabbinically prohibited item with a permissible item, requires sixty times the volume of the pot and sixty times the volume of everything that was put in the pot, because we don't know how much was absorbed, whether it's made of clay, wood, or metal. Note: Only if it was absorbed through boiling is it absorbed throughout the utensil. But if it was absorbed through salting, it is not absorbed in the utensil, only superficially (Mordechai, Chapter Kol Ha'Basar, Siman 556, and in the Aruch HaShulchan, Chapter 24. See also earlier, Siman 59). And some are stringent regarding a metal spoonful to require sixty times the volume of everything, even if only part of it was put in because part of it was hot, and the entire prohibition is considered as if it was put in. However, the custom is according to the first opinion, and any prohibition that is nullified by sixty, if it was known, must be removed from there, even though its taste was nullified by sixty. Therefore, if milk fell into a dish and its taste was nullified by sixty, it should be removed from there, because since it can be removed, it's as if it was known, and it must be removed from there (Hagahot Mordechai in Hullin and in Isur VeHeter HaAruch, Chapter 23). A prohibition that was nullified in a pot and was removed from there, and it fell into another pot, requires sixty times the volume against everything, and likewise, always. But if it fell into the first pot twice, only sixty times against it is required (Isur VeHeter HaAruch, Chapter 24, Dinei B'). See also above, Siman 94. 5 If the measure of the prohibition is known, such as a new spoon or one that is not a day old, which absorbed the size of an olive of milk, and afterward a pot of meat was cooked in it, only a sufficient amount to nullify the olive's worth that it absorbed is required. (We do not say this regarding a solid utensil, as it becomes disqualified even if a prohibition was absorbed in it.) However, an old spoon or one that is a day old is estimated for the entire amount. (Because anything absorbed becomes prohibited, and we do not know how much was absorbed.) Some say that even in this case, only a sufficient amount to nullify the olive's worth that it absorbed is required. (Note: The rationale of the first opinion is primarily as explained earlier regarding a drop of milk that fell into a pot. Some do not differentiate between an old and new spoon but only between earthenware and other utensils. And they say that in earthenware, if it's not possible to separate the prohibition through boiling, we say the utensil becomes disqualified, but not with other utensils. And it's good to be stringent, see earlier, Siman 92.) 6 Like half an olive size of prohibition mixed with permissible, requires sixty half-olive sizes of permissible to nullify it. 7 An egg containing an embryo or a drop of blood that was cooked with others requires sixty-one to nullify its cooking liquid. 8 As for kechol (the eye liner substance), it is nullified by fifty-nine. (Note: All prohibitions practiced today are nullified by sixty, except for leavened bread on Passover and wine libations, as clarified in their laws (Tur). And it's provided that the prohibition does not impart flavor to the pot. But if it imparts flavor to the same pot and it is prohibited by itself, even a thousand does not nullify it as long as its flavor is sensed. Therefore, salt and spices, which create flavor, if prohibited themselves, are not nullified by sixty (in Isur VeHeter HaAruch, Chapter 25, and see later, at the end of Siman 105). 9 A pot containing sixty olives of permissible, and two olives, one of blood and one of milk, each joins with the sixty olives of permissible to nullify the other. Similarly, if twenty-nine olives of permissible fell into them, and an olive size of milk fell among them, and it became mixed unintentionally, it is permissible. (And even more so with two olives, one of cheese and one of meat, as each one nullifies the other) (in Isur VeHeter HaAruch, Chapter 24).

הלכות תערובות דין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו ובו תשעה סעיפים: סעיף א איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו גוי אם אומר שאין בו טעם חלב או שאומר שיש בו טעם אלא שהוא פגום מותר והוא שלא יהא סופו להשביח וצריך שלא ידע שסומכין עליו ואם אין שם גוי לטועמו משערינן בס' וכן אם הוא מין במינו כיון דליכא למיקם אטעמא משערים בס'. (ואין נוהגים עכשיו לסמוך אגוי ומשערינן הכל בס') (באגור ותשובת מהר"מ פדואה סימן ע"ט ושאר אחרונים): סעיף ב אם נתערב מין במינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אם נודע שהיה רובו היתר מותר ואם לא נודע שהיה רובו היתר אסור: הגה: ולענין מין במינו אזלינן בתר שמא אם הוא שוה הוי מין במינו אבל לא אזלינן בתר טעמא אם הוא שוה או לא (ב"י בשם האגור וכן הוא בהגהת שערי דורא סי' ל"ט) אבל נתערב בשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אפילו נודע שהיה רובו היתר אסור ואם נתערב במינו ובשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו ונודע שהיה רובו היתר ממינו רואין את שאינו מינו כאילו אינו והשאר מינו רבה עליו ומבטלו: סעיף ג במה דברים אמורים כשנשפך אבל איסור שנתערב בהיתר והוא לפנינו ואי אפשר לעמוד על שיעורו אע"פ שהוא מאיסורים של דבריהם אסור: סעיף ד איסור שנתבשל עם היתר אפילו מכירו והוא שלם וזרקו צריך ששים כנגד כל האיסור מפני שאין אנו יודעים כמה יצא ממנו לפיכך המבשל בקדרת איסור שהיא בת יומא או תחב כף של איסור בהיתר צריך ס' כנגד כל הקדירה וכנגד כל מה שתחב מהכף שאין אנו יודעין כמה בלעו בין שהם של חרס או עץ או מתכת: הגה: ובלבד שבלעו על ידי רתיחת אש שאז הבליעה הולכת בכל הכלי אבל על ידי רתיחת מליחה אינו נבלע בכלי רק כדי קליפה ואין צריך לשער רק כדי קליפה (מרדכי פרק כל הבשר סי' תשו ובארוך כלל כ"ד ועיין לעיל סימן ס"ט) ויש מי שמחמיר בכף של מתכת להצריך ס' כנגד כולו אפילו לא הכניס אלא מקצת משום דחם מקצתו חם כולו: הגה: ונוהגים כסברא הראשונה וכל איסור שמבטלים בששים אם מכירו צריך להסירו משם אע"ג דכבר נתבטל טעמו בששים ולכן אם נפל חלב לתוך התבשיל ונתבטל טעמו בששים צריך ליתן שם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על המים ויסירנו משם דמאחר דאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם (הגהות מרדכי בחולין ובאיסור והיתר הארוך כלל כ"ג) איסור שנתבטל בקדירה והסירוהו משם ונפל לקדירה אחרת צריך לחזור ולבטלו בששים נגד כולו וכן לעולם אבל אם נפל לקדירה הראשונה ב' פעמים אין צריך רק ששים אחד כנגדו (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ד דין ב') ועיין לעיל סימן צ"ד: סעיף ה אם ידוע כמה הוא האיסור כגון כף חדשה או שאינה בת יומא שניער בה ובלעה כזית חלב ואחר כך ניער בה קדרה של בשר אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה (ולא אמרינן לגבי כלי חתיכה נעשית נבילה אפילו אם ניערו בו איסור) אבל כף ישנה ובת יומא משערין בכולה (דכל מה שבלע נעשה איסור ולא ידעינן כמה בלע) (שם). ויש מי שאומר שגם בזו אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה: הגה: והסברא ראשונה עיקר כמו שנתבאר לעיל גבי טיפת חלב שנפלה על הקדירה ויש שאינן מחלקין בין כף ישן לחדש רק בין כלי חרס לשאר כלים (מרדכי פרק גיד הנשה סי' תרעט) ואומרים דבכלי חרס דאי אפשר להפריד האיסור על ידי הגעלה אמרינן הכלי נעשה נבילה אבל לא בשאר כלים וטוב לחוש לחומרא ועיין לעיל סימן צ"ב: סעיף ו כחצי זית של איסור שנתערב בהיתר צריך ששים חצאי זיתי היתר לבטלו: סעיף ז ביצה שיש בה אפרוח או טיפת דם שנתבשלה עם אחרות צריך ששים ואחת לבטל פליטתה: סעיף ח כחל מתבטל בתשעה וחמשים: הגה: כל האיסורים הנוהגין בזמן הזה כולם מתבטלים בששים מלבד חמץ בפסח ויין נסך כאשר נתבאר בהלכותיהם (טור) ובלבד שהאיסור אינו נותן טעם בקדירה אבל אם נותן טעם באותה קדירה והוא אסור מצד עצמו אפילו באלף לא בטל כל זמן שמרגישין טעמו ולכן מלח ותבלין מדברים דעבידי לטעמא אם אסורים מחמת עצמן אינן בטילים בששים (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ה ועיין לקמן סוף סימן ק"ה): סעיף ט קדירה שיש בה נ"ט זיתים היתר ונפלו בה שני זיתים אחד של דם ואחד של חלב כל אחד מצטרף עם הנ"ט של היתר לבטל חבירו וכן כ"ט זיתים של היתר שנפל בהם כזית חלב ובקדרה אחרת היו שלשים של היתר ונפל לתוכם כזית של דם ונתערבו בשוגג מותר (וכל שכן בב' זיתים אחד של גבינה ואחד של בשר דכל אחד מבטל חבירו) (באיסור והיתר הארוך כלל ארבעה ועשרים):