Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/156

by Yosef Karo

The Laws of Commerce The order of (i.e. how one should go about) conducting commerce Containing 1 Se'if: 1 Afterwards he should go attend to his business because any Torah that does not have work with it will end up becoming null and will cause sin because the poverty will remove from him knowledge of his Creator. Nevertheless, he should not make his work the main thing but instead transient and his Torah fixed, and [through this] both will be sustained. He should do business honestly and be careful not to mention the name of Heaven in vain, because wherever God's name is mentioned [in vain] death is present. And he should be careful not to take an oath, even in truth, because 1,000 cities belonged to King Yannai and all of them were destroyed because they took oaths, even though they kept them. And he should be careful from partnering with the gentiles, for perhaps [the gentile] will be obligated to take an oath and [the Jew] will violate [the transgression of] "[The names of other gods] should not be heard on your lips." Rema: And some are lenient with partnering with gentiles these days because the gentiles nowadays do not take an oath by idols. And even though they mention their foreign god, nevertheless their intention is to the Creator of heaven and earth, except that they associate the name of Heaven with other forces. And we do not find that there is in this [a violation by the Jew of] "Before a blind person you shall not place a stumbling block," because the gentiles are not given the prohibition of a composite godhead. (Ra"n - the end of the first chapter of Avodah Zarah; Rabbeinu Yerucham - netiv 17, chelek 5; Tosafot - beginning of the first chapter of Bechorot). And to do business with them without partnering, all agree is permitted, except on the day of their festivals. (Hagahot Maimoni - first chapter of the Laws of Idol Worship). And see Yoreh Deah on the Laws of Idol Worship chapter 147.)

הלכות משא ומתן סדר משא ומתן ובו סעיף אחד: סעיף א אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו, ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו. וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה, ויזהר מלישבע אפילו באמת, שאלף עיירות היו לינאי המלך וכלם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם. ויזהר מלהשתתף עם בן נח עובד עבודת אלילים, שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך. הגה: ויש מקילין בעשיית שותפות עם הגוים בזמן הזה, משום שאין הגוים בזמן הזה נשבעים בעבודה זרה, ואף על גב דמזכירין העבודה זרה, מכל מקום כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפים שם שמים ודבר אחר, ולא מצינו שיש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול, דהרי אין הגוים מוזהרין על השתוף (ר"ן סוף פרק קמא דעבודה זרה, ורבינו ירוחם נתיב י"ז חלק ה' ותוספות ריש פרק קמא דבכורות), ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות לכולי עלמא שרי בלא יום חגיהם (הגהות מיימוני פרק קמא מהלכות ע"ז), (ועיין ביורה דעה הלכות ע"ז סימן קמ"ז):