Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/160
|
Contains fifteen Seif 1[edit]Which water is kosher or not for washing your hands with: Water that has had it's appearance changed doesn't work to wash your hands with, whether from itself or from something that fell into it or from it's location. 2[edit]If you did work with the water or soaked bread in it (even if you intended to soak your bread in one vessel of water and it fell into a second), that water is pusul for washing. If you cool wine in water, the water is pusul. If you wash vessels with water, that water is pusul (unless the vessels were already washed or new). If you dunk bread loaves into water, that water is pusul. But if you dunk your hands into water and smear it on the surface of bread or cup a handful of water and put that on, the water that is left in the jug hasn't "done work" and is kosher still as long as it's appearance hasn't changed. Rama: So too water that the baker rinsed his hands in to get off dough stuck to them. 3[edit]Water that is in front of a blacksmith is pusul even if it hasn't changed in appearance, because it's known that he does work with it (that is, he cools metal with it). Water in front of a barber is pusul if it's appearance changed but kosher if it has not. 4[edit]If chickens drank from water or dogs lapped from it, some say that water is pusul, but they don't seem to be correct. Rather whether from these animals or others, the water is kosher. 5[edit]Water only becomes pusul when it has been drawn (whether it is currently in a vessel or the ground), but water in a mikvah or a spring doesn't become pusul as long as it is still connected (to the original body of water). 6[edit]You can wash your hands with water that was heated with fire even if it is so hot you would retract your hand if you touched it [that is, hot enough that a baby would be burnt by it].
|
איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה ובו חמישה עשר סעיפים: מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו אפילו נתכוון לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ואם הדיח בהם כלים פסולים ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. ואם הטביל בהם הנחתום הגלוסקין (פירוש ככרות לחם) פסולים אבל אם טבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין או שחפן מהם בחפניו המים הנשארים לא נעשה בהם מלאכה ולפיכך כשרים אם לא נשתנו מראיהן.
מים שלפני הנפח אף על פי שלא נשתנו מראיהם פסולים מפני שבידוע שנעשה בהם מלאכה דהיינו שכיבה בהם הברזל ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק (פירוש שתיית הכלב נקרא לקיקה) מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין אלא בין באלו בין בכל שאר בהמה חיה ועוף יש להכשיר אין מלאכה פוסלת אלא במים שאובים בין שהם בכלי בין שהם בקרקע אבל לא במי מקוה או מעין בעודם מחוברים חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת (פירוש כל שכריסו של תינוק נכוה הימנו) בהם חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ דרך חריץ חוץ למקומם והפסיקן מהמעין הנובע אם יש בהם שיעור מקוה מטבילין בהם הידים ואם אין בהם שיעור מקוה לא ואם חריץ זה מימיו מחוברים למי המעין הנובע חם לרש"י והרשב"א אין מטבילין בו את הידים ולהרב רבינו יונה מטבילין בו את הידים טעם פיסול חמי טבריה לנטילה מפני שהן מרים ואינם ראויין לשתית הכלב אבל אם ימצאו מים חמין נובעין שהן ראויין לשתית הכלב נוטלים מהם לידים מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אף על פי שכשרים למי מקוה לטבילה ואם הם עכורים מחמת טיט שנתערב בהם אם הכלב יכול לשתות מהם כשרים בין לנטילת ידים בין למקוה ואם אינו יכול לשתות מהם פסולים לשניהם נוטלים לידים בכל דבר שתחלתו מן המים כגון יבחושים (פירוש תולעים) אדומים או שומן דג. ונראה דוקא אם ריסקן דלא עדיף משלג וכו' מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לאו או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נטל ידיו או לאו טהור (וכל ספק טהרה בידים טהור) (טור) ויש מי שאומר שעל כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק.
השלג והברד והכפור והגליד (פירוש המים הנקפים מרוב הקור) והמלח אם ריסקן עד שנעשו מים נוטלין מהם וטובלין בהם אם יש בהם כשיעור. (עיין ביורה דעה סימן ר"א סעיף ל'). יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד ויש אומרים שהיין כשר לנטילת ידים בין נתן לתוכו מים בין לא נתן לתוכו מים אלא שאסור לעשות כן לכתחלה כדי שלא יהא כמזלזל בדבר חשוב שנשתנה לעילוי (פירוש לשבח) עד שקובע ברכה לעצמו. (ויש אומרים דוקא יין לבן אבל אדום לא) (מרדכי פרק אלו דברים). ויש מי שאומר שכל מי פירות ראויים לנטילת ידים בשעת הדחק. (וכל שכן דמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלין דעיקרן מים) (הגהות אשירי) צריך שיהא במים רביעית והני מילי לאחד אבל לב' שבאו ליטול כאחד האחרון אין צריך ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק הקילוח כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות אף על פי שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה ויש מתירים אפילו כשנוטלים זה אחר זה הואיל ובשעה שהתחיל האחד ליטול מהם היה בהם רביעית גם לשני זה עולים מפני שבאו משיורי טהרה ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לג' ולד' ומלוג לכמה בני אדם כל זמן שמספיקים המים לשפוך כל אחד על ידיו ג' פעמים (והוא הדין) שיכולים להניח ד' וה' ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו רביעית שאמרו בין לידיו של גדול בין לידיו של קטן נטלו ב' בני אדם זה ידו אחת וזה ידו אחת ואחר כך חזר השני ונטל ידו השניה הרי אלו כג' בני אדם ולפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השניה טהורה שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם |