Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/159

by Yosef Karo

Contains 20 Seif 1 Only wash your hands with a vessel. All vessels are kosher for this, even galalim vessels [vessels made from cow feces and dust], stone vessels, and earthenware vessels. The vessel must be able to hold a reviis of liquid. If there is a hole/crack in the vessel [that is, if you put the vessel in liquid, the liquid will enter it through the crack and that crack is bigger than the spout that the liquid is supposed to exit through], then the vessel is no longer considered a vessel and you shouldn't use it to wash your hands. This is so even if the vessel could hold a reviis of liquid below the crack. 2 The above applies when you pour from the mouth of the vessel above the hole/crack, because water above the crack is not considered to be in a vessel, so the water isn't pouring onto your hands from a vessel. However, if you pour from the crack, it is permitted since the vessel can hold a reviis under the crack. 3 A vessel that holds a reviis when it is propped up (by something else) and if it is not propped up will pour out the water so that not even a reviis of water remains in it is not a vessel. Therefore, the body of a (rounded) single piece barrel that doesn't hold a reviis when it is not supported should not be used to wash with. If it is wide enough on the bottom that it does hold a reviis while unsupported, you can wash with it. 11 Everyone is permitted to pour water over the hands, even those who are deaf, mentally incapable, children, non-Jews, and a niddah woman. RAMA: There are those who say that a child under the age of six is considered like a monkey. 12 If the monkey [RAMA: This is a kind of beast that we call simia] pours water over one's hands some consider this invalid, while some consider it valid, which seems correct. RAMA: However, it is good to be strict on this matter.

באיזה כלי נוטלין הידים וכיצד יבואו המים לידיו ובו עשרים סעיפים: סעיף א אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרים אפילו כלי גללים (פירוש כלים עשויים מרפש בקר ועפר) וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שבתוך הכלי יוצאים בו אז בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה סעיף ב והני מילי שנוטל דרך פיו למעלה שמה שממנו מן הנקב ולמעלה אינו חשוב ככלי ונמצא שאין המים באים על ידו מהכלי אבל אם נוטל דרך הנקב שרי כיון שמחזיק רביעית ממנו ולמטה סעיף ג כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה ואם הרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלים ממנה סעיף ד חמת וכפישה שהם מיני נאדות של עור שתקנן ועשה להם בית מושב נוטלים מהם אבל שק וקופה שהתקינן לשבת בלא סמיכה וזפתן בזפת עד שהם מקבלים משקים אין נוטלים מהם לידים לפי שאינם עשויין לקבל משקים והוא הדין לכובעים של לבדים (פירוש בגד קשה, פילטר"ו בלע"ז) אפילו כשהם קשים כל כך שמקבלים מים ואינם זבים מהם מכל מקום אינם עשוים לקבל מים ומכל מקום על ידי הדחק מותרים שעוברי דרכים רגילים לשתות בהם סעיף ה כלי שתחלת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא סמיכה ואין משתמשין בו אלא על ידי סמיכה חשוב שפיר כלי לפיכך כלי שהוא מלא נקבים מתחתיו ופיו צר למעלה וכשמניח אדם אצבעו עליו אין המים יוצאים וכשמסירו המים יוצאים מותר ליטול ממנו אף על פי שאינו מחזיק כלום כיון שעשוי לקבלה בענין זה וזה עיקר תשמישו נקרא כלי. הגה: וכל שכן כלי שיש בו ברזא למטה הואיל ומתחלה נעשה לקבל על ידי כך (טור ובית יוסף) סעיף ו לא יתן מים לחבירו בחפניו שאין נוטלים אלא מן הכלי והוא הדין אם נטל ידו אחת מהכלי ושפך ממנה לידו אחרת דאינו כלום ורבינו תם מתיר בזו כיון שתחלת נטילה לידו אחת היה מן הכלי והוא שהיתה ידו הראשונה טהורה כגון ששפך עליה רביעית בבת אחת. הגה: ונהגו להקל כדברי רבינו תם אבל הסברא הראשונה היא עיקר ולכן יש להחמיר לכתחלה סעיף ז צריך שיבואו המים מכח נותן. לפיכך צינור שדולה מים מן היאור ושופך בו, ונמשכים ממנו המים להשקות השדה, אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליהן, מפני שאינם באים מכח אדם, שכבר פסק כח השופך. ואם משים ידיו קרוב למקום השפיכה, אף על פי שאינו משים אותה תחת השפיכה ממש, עלתה לו נטילה, דכל זמן שהם קרובים למקום השפיכה, עדיין מכחו הם באים. ואם הטביל ידיו לתוך הצינור הזה, אינם טהורות מכח טבילה, מפני שהם שאובים. והני מילי בדולה, ששופך ונותן לתוך הצינור עצמו; אבל אם נותן אותם חוץ לצינור וממשיך אותם לצינור והטביל בו ידיו, טהורות, דשאובים שהמשיכוה כשרה. ואפילו דולה ונותן לתוך החריץ עצמו, אם הדלי נקוב מאחוריו בכונס משקה, ובעוד ששופך דרך פיו לצינור מקלח מאחוריו ליאור, מטביל בו את הידים וטהורות, דחשיבי כאילו הטביל ביאור, דניצוק זה מחבר הכלי ליאור וחשיבי מים שבצינור מחוברים למימי היאור, אף על גב דניצוק כזה לא חשיב חיבור לעניין טבילה. ויש חולקין בזה ואומרים דגם לנטילת ידים לא חשיב חיבור. הגה: אין ליטול ידיו מאותן אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קבול וברזא, אבל אם היו כלי תחלה וחברם לכותל, נוטלין ממנו (אגודה פרק המוכר בית). סעיף ח אם הכניס ידיו לתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ואם אינו מחובר לקרקע יש אומרים שעלתה לו נטילה ויש אומרים שלא עלתה לו ובשעת הדחק יכול לסמוך על דברי המתירים ואם אחר כך נזדמן לו ליטול בדרך נטילה נוטל בלא ברכה סעיף ט חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים ואם היתה מוטה בארץ והמים מקלחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך נקב שבה ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטילה ואם היתה ברזא (פירוש דבר סותם הנקב, ספינ"ה בלע"ז) בנקב והסירה וקבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה סעיף י אם הטה חבית מלאה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו ונטל ידיו ממנו עלתה לו נטילה סעיף יא הכל כשרים ליתן מים לידים אפילו חרש, שוטה, וקטן, עובד גילולים, ונדה, (ואיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן ששה דינו כקוף) (הגהות אשירי פרק ב' דברכות) סעיף יב אם הקוף (פירוש מין חיה, סימיא"ה בלע"ז) נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראים דבריהם. (ומכל מקום יש להחמיר) סעיף יג ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכילה. (וכוונת נותן נמי מועיל אפילו לכתחלה אפילו שלא כוון הנוטל כלל) (תרומת הדשן סימן תק"י) סעיף יד הטביל ידיו במי מעין אפילו אין בו מ' סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסין ידיו בהם בבת אחת ואם הטבילם במי מקוה יש אומרים שדינו כמעין ויש אומרים שצריך מ' סאה ונקטינן כדברי המיקל. (ויש להחמיר לכתחלה) סעיף טו מי גשמים שהם זוחלים (פירוש נמשכים והולכים שאינם מכונסים) ויש בהם מ' סאה יש להסתפק אם טובל בהם ידיו סעיף טז מ' סאה מים שאובים שבקרקע להרמב"ם אין מטבילין בהם את הידים ולהראב"ד מטבילין ושאובה שהמשיכוה כולה גם להרמב"ם מטבילין בהם הידים סעיף יז לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השנית לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה סעיף יח ידו אחת בנטילה וידו אחת בטבילה ידיו טהורות סעיף יט המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו סעיף כ המטביל ידיו אינו מברך על טבילת ידים אלא על נטילת ידים. (ויש אומרים דמברכין על טבילת ידים או על שטיפת ידים, וכן עיקר (טור ומרדכי פרק אלו דברים וסמ"ג ואגור)