Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/334

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

The Laws of a Fire on Shabbat

דיני דליקה בשבת

Paragraph 1 - If a fire starts on Shabbat, if it is at night before the meal, one can save enough food for three meals: that which is appropriate for a man for a man and that which is appropriate for an animal for an animal. If the fire starts in the morning, one can save food for two meals, in the afternoon, food for one meal. This refers to the members of the household in which the fire is because there is concern that because they are panicked, while they are saving food they will forget that it is Shabbat and will put out the fire. However, nearby houses that are worried that fire will reach them are permitted to save as much food as they want.

סעיף א - נפלה דלקה בשבת, אם הוא בלילה קדם סעודה יכול להציל כדי מזון שלש סעודות, הראוי לאדם, לאדם, והראוי לבהמה, לבהמה, ובשחרית מזון שתי סעודות, ובמנחה מזון סעודה אחת. ודוקא בני הבית שהדלקה בו לא יצילו יותר משום דאיכא למחש שמתוך שטרודים בהצלה ישכחו השבת ויכבו, אבל בתים הקרובים ויראים שתגיע להם הדלקה יכולים להציל כל מה שירצו.

Paragraph 2 - There are some who permit carrying money and other things that are muktzeh in order to save them from the fire or from bandits coming to rob them, because in a case of financial loss, we do not worry about the prohibition of muktzeh. There are those who forbid this. There is even one who forbids telling a non-Jew to carry business items that will be destroyed by the rain. (See above Chapter 307 Paragraph 19.)

סעיף ב - יש מתירים לטלטל מעות ודברים המקצים כדי להצילם מפני הדלקה או מאנסים הבאים לגזלם, דבמקום פסידא אין לחש לאסור מקצה. ויש אוסרים. ואפלו לומר לאינו יהודי לטלטל סחורה הנפסדת מחמת גשמים יש מי שאוסר. (ועין לעיל סימן ש"ז סעיף י"ט.)

Paragraph 3 - If one saves bread made of fine flour he cannot go back to save bread made of course flour (meaning bread whose splendor is gone, meaning bran-flour bread), but the opposite is allowed [meaning that if he saved course bread, he can return to save the fine bread.]

סעיף ג - הציל פת נקיה לא יציל פת הדראה (פרוש, פת שנטל הדרה דהינו, פת סבין), אבל איפכא שרי.

Paragraph 4 - We save food from a fire on Yom Kippur for Shabbat, but not from a fire on Shabbat for Yom Kippur or a Festival, nor do we save food from a fire on Shabbat for the next Shabbat. However, we save one meal's worth of food from a fire on Yom Kippur for after Yom Kippur.

סעיף ד - מצילין מיום הכפורים לשבת, אבל לא משבת ליום הכפורים ויום טוב ולא לשבת הבאה, אבל מיום הכפורים למוצאי יום הכפורים מצילין מזון סעודה אחת.

Paragraph 5 - We save the same amount of food for a sick person, an old person, and a glutton as we do for an average person.

סעיף ה - מצילין לחולה ולזקן ולרעבתן, כבינוני.

Paragraph 6 - The three meal limit is limited to when you would use multiple containers to increase the number of meals, but one is allowed to save even one hundred meals if it is in one container. One is allowed to use his garment and fold it to collect multiple things as long as he takes it all out at once.

סעיף ו - הא דאין מצילין אלא מזון שלש סעודות, הינו, דוקא בשני כלים, אבל כבלי אחד מצילין אפלו יש בו מאה סעודות, ואפלו פרש טליתו וקפל והביא לתוכו וחזר וקפל והביא לתוכו מתר, כיון שמוציא הכל בפעם אחת.

Paragraph 7 - It is permitted to save objects that he needs that day, such as cups and flasks

סעיף ז - מתר להציל כלי תשמישו הצריכים לו לאותו היום, כגון כוסות וקיתוניות.

Paragraph 8 - He may wear as much as possible, take it out of the house, and undress, return, dress, remove, undress. There is one who says that he can only do this once.

סעיף ח - ולובש כל מה שיכול ללבש ומוציא ופושט, וחוזר ולובש ומוציא ופושט. ויש מי שאומר שאינו לובש ומוציא אלא פעם אחת בלבד.

Paragraph 9 - He can tell others, "Come and save three meals for yourselves." They are permitted to wear everything that they can wear. If they want, they keep the ownerless goods as he told them to save them, and if they do not want to keep them but want to return them for a price, they are allowed to and it is not considered a salary for work done on Shabbat [which would be forbidden].

סעיף ט - ואומר לאחרים בואו והצילו לכם כל אחד מזון שלש סעודות. ויכולים ללבש כל מה שיוכלו ללבש. ואם רוצים זוכים בו מן ההפקר כיון שאמר הצילו לכם, ואם אינם רוצים לזכות אלא רוצים להחזירו לקבל שכר על הצלתם, הרשות בידם ולא הוי שכר שבת.

Paragraph 10 - Everything discussed regarding saving objects from a burning house only applies when the yard outside is enclosed, but not if it is not enclosed. Rem"a: Some are lenient and apply it to a non-enclosed yard (Sma"g and Hagahot Mordechai).

סעיף י - כל הצלה שאמרנו אינה אלא לחצר אחרת המערבת, אבל לא לשאינה מערבת. הגה: ויש מקלין אף לשאינה מערבת (סמ"ג והגהות מרדכי.)

Paragraph 11 - Some say that all of these rules only apply to a yard or entrance adjacent to the public domain that have no roof and are therefore similar to the public domain. Therefore, we are only allowed to save three meals and necessary utensils. However, to a different house that is within an enclosure, one is permitted to remove as much as he wants. Regarding removing things to a courtyard, the restrictions only apply to removing things to another courtyard, but his own courtyard requires no eruv and he is permitted to remove as much as he want to it. Some reject this distinction.

סעיף יא - יש אומרים דכל הצלה שאמרנו היא לחצר ומבוי הסמוכים לרשות הרבים, וגם אינם מקרים דדמי לרשות הרבים, ומשום הכי אין מתירים להציל אלא מזון שלש סעודות וכלים הצריכים, אבל לבית אחר שערב עמו יכול להוציא כל מה שירצה, ואף לחצר לא אמרו אלא לחצר חברו, אבל לחצר שלו שאינה צריכה ערוב יכול להוציא כל מה שירצה, ויש אומרים שאין חלוק.

Paragraph 12 - In these days, all holy scriptures are saved from a fire and read from [publicly], even if they are written in any language and even if they are written with dye or red paint (meaning types of paint) or anything else. Similarly, a set of blessings that the Sages established [i.e., a siddur] should be saved from a fire or from any "turpah" (meaning an open and vulernable place). Similarly, a translation written in Hebrew like "Yagar Shahaduta" [Genesis 31:47] or "Thus shall you say to them" [Jeremiah 10:11, in Aramaic], or Hebrew written in Aramaic or in another language that the people are proficient in, or a Torah scroll that has 85 letters part of full words or has the name of God; all of these are saved.

סעיף יב - כל כתבי הקדש מצילין האידנא מפני הדלקא וקורין בהם אפלו כתובים בכל לשון, ואפלו כתובים בסם ובסקרא (פרוש, מיני צבעונים) ובכל דבר. וכן מטבע ברכות שטבעו חכמים, מצילין אותם מן הדלקה ומכל מקום התרפה (פרוש, מקום מגלה והפקר). וכן תרגום שכתבו עברי כגון ′יגר שהדותא′, ו′כדנא תימרון להון′, ועברי שכתבו תרגום או בלשון אחר שאותו העם בקיאים בו, וכן ספר תורה שיש בו ללקט פ"ה אותיות מתוך תבות שלמות או שיש בו אזכרה, מצילין אותה.

Paragraph 13 - There is one who says that the Book of Esther, because it has no names of God, if it is not written in Assyrian script on skin with dye, it has no holiness and is not saved from a fire.

סעיף יג - יש מי שאומר דמגלת אסתר הואיל ואין בה אזכרות, אם אינה כתובה כמשפטה אשורית על העור ובדיו, אין בה קדשה להצילה מפני הדלקה.

Paragraph 14 - Amulets that have verses in them are not saved from a fire, and some say they are saved.

סעיף יד - הקמיעין שיש בהם פסוקים אין מצילים אותם מפני הדלקה, ויש אומרים שמצילים.

Paragraph 15 - We save the bag of the book along with the book, or the bag of the tefillin along with the tefillin, even if they also contain money. This is also true of other holy scriptures.

סעיף טו - מצילים תיק הספר עם הספר ותיק התפלין עם התפלין אף על פי שיש בתוכן מעות, והוא הדין לשאר כתבי הקדש.

Paragraph 16 - If he put his tefillin in an arnaki (meaning a bag) full of money, he can save it from a fire or from thiefs and robbers to a place that tefillin can be saved. There is one who limits this to when he put them there on Friday.

סעיף טז - אם הניח תפלין בארנקי (פרוש, כיס) מלא מעות, יכול להצילו מפני הדלקה או מפני הגנבים והגזלנים למקום שיכול להציל התפלין. ויש מי שאומר דהינו דוקא כשהניחם שם מערב שבת.

Paragraph 17 - Some allow one to save a pouch full of money from the fire or from burglars and robbers by putting it on a loaf of bread or a baby. This can only be done to the private domain but not to a non-enclosed courtyard (books may be saved even to a non-enclosed courtyard) or to an entrance (meaning a place where people enter courtyards) that are not adjoined. There must be three walls and a stake serving as a fictitious partition.

סעיף יז - ויש מתירים להציל דסקיא מלאה מעות על ידי ככר או תינוק מן הדלקה או מן הגנבים והגזלנים, ודוקא לרשות היחיד אבל לא לחצר שאינה מערבת (מצילין הספרים אפלו לחצר שאינה מערבת) ולמבוי (פרוש, מקום שנכנסים מהם לחצרות) שלא נשתתפו בו, ובלבד שיהיו בו שלש מחצות ולחי.

Paragraph 18 - It is written in the name of a gaon that it is permitted to tell a non-Jew to save books from a fire even through the public domain.

סעיף יח - כתבו משם גאון, שמתר לומר לאינו יהודי להציל ספרים מן הדלקה אפלו דרך רשות הרבים.

Paragraph 19 - If one is permitted to save something from a fire, one is also permitted to save it from water or from other damaging agents.

סעיף יט - כל מה שמתר להציל מפני הדלקה, מתר להציל ממים ומשאר דברים המאבדים.

Paragraph 20 - One does not save the top and side margins and the blank pages between sections and between pages and at the beginning and end of the books.

סעיף כ - הגליונים שלמעלה ושלמטה ושבין פרשה לפרשה ושבין דף לדף ושבתחלת הספר ושבסוף הספר, אין מצילין אותם.

Paragraph 21 - Regarding apikorsim, those who cling to idol worship, and those who convert from Judaism who write sacred texts: their texts should not be saved, and on weekdays we burn them with their Divine Names.

סעיף כא - האפיקורסים, דהינו, האדוקים בעבודת כוכבים, וכן המומרים לעבודת כוכבים שכתבו להם כתבי הקדש, אין מצילים אותם, ואף בחל שורפן עם האזכרות שבהן.

Paragraph 22 - If a chest has caught on fire, one is permitted to spread goat's skin on the other side so that it will not burn. Additional, one is permitted to make a wall of objects to stop the fire from spreading, even clay jugs full of water that will definitely explode when the fire reaches them, as indirectly putting out a fire is permitted. Rem"a: in the case of monetary loss (Mordechai in Perek Kol Kitvei).

סעיף כב - תבה שאחז בה האור, יכול לפרס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף, ועושים מחצה בכל הכלים להפסיק בין הדלקה, ואפלו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדלקה, דגרם כבוי מתר. הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי).

Paragraph 23 - If a garment has caught on fire, one may spread it out and cover himself with it and needn't worry that it will be extinguished. There is one who says that he must not intend for it to go out. Rem"a: It is permitted to put a dish over a candle so that the beam will not catch fire (Tur. And see above Chapter 277 Paragraph 5).

סעיף כג - טלית שאחז בה האור, פושטה ומתכסה בה ואינו חושש אם תכבה. ויש מי שאומר שצריך שלא יתכון לכך. הגה: מתר לכפות קערה על הנר שלא תאחז בקורה (טור. ועין לעיל סימן רע"ז סעיף ה′)

Paragraph 24 - Some say that one may not put drinks [on a garment that is on fire] so that the fire will go out when it gets to them. There are also some who permit this with all drinks except for water, because water would be like washing the garment, [which is forbidden]. And there are some who allow even water. The second opinion appears reasonable.

סעיף כד - יש אומרים שאין יכול לתן עליו משקין כדי שיכבה כשיגיע להם, ויש אומרים שמתר לעשות כן בשאר משקים חוץ מן מים, משום כבוס, ויש מתירים אפלו במים. ודברי סברא שנית נראים.

Paragraph 25 - If a non-Jew comes to put out the fire, it is not necessary to stop him. However, if a child comes to put out the fire, it is necessary to stop him.

סעיף כה - אינו יהודי שבא לכבות אין צריך למחות בידו, אבל קטן שבא לכבות צריך למחות בידו.

Paragraph 26 - One is permitted to say in front of a non-Jew "Whoever puts out this fire won't lose!" Even if the non-Jew isn't there, he may be summoned, even though it is certain that he will put out the fire when he comes. This holds for all similar situations of damage, like if a wine barrel is cracked, one may call a non-Jew even though it is certain that he will fix it when he comes. Rem"a: All of the laws regarding a fire only apply to their day, but in our day when we live surrounded by non-Jews and there is potentially fatal danger, the Rishonim and Acharonim z"l wrote that one is permitted to extinguish a fire on Shabbat because lives are in danger, and one who hurries to do this is praised. In any event, everything is by the situation, for if it is certain that there is no danger, it is forbidden to extinguish. But if there is a chance of danger, it is permitted to put out even a fire in a non-Jew's house, and such is the practice (Trumat Hadeshen Chapter 58 and Hagahot Ashr"i Perek Mi SheHotziuhu in the name of the Or Zarua). This applies specifically to putting out the fire, which is work not done for the sake of the object on which the work is being done and there is danger if you do not put it out, but it is forbidden to desecrate Shabbat in order to save (money), and if one sinned and desecrated, he must fast forty days on Monday and Thursday, and he may not drink wine or eat meat, and he should give eighteen pshitim to charity in the place of a sin-ofering. If he wants to avoid the fast, he must give twelve pshitim to charity for each day (Piskei Mahara"i Chapter 60) and see the Tur Yoreh Deah from the Laws of Niddah Chapter 185.

סעיף כו - יכול לומר בפני אינו יהודי כל המכבה אינו מפסיד, ואף אם אינו מזמן כאן יכול לקרותו שיבא, אף אל פי שודאי יכבה כשיבוא, וכן כל כיוצא בזה בהזק הבא פתאום, כגון אם נתרועעה חבית של יין יכול לקרא אינו יהודי אף על פי שודאי יתקננה כשיבוא. הגה: וכל הדינים הנזכרים בדיני הדלקה הני מלי בימיהם, אבל בזמן הזה שאנו שרויין בין אינם יהודים, והיא חשש סכנת נפשות כתבו הראשונים והאחרונים ז"ל שמתר לכבות דלקה בשבת משום דיש בה סכנת נפשות, והזריז הרי זה משבח. ומכל מקום הכל לפי הענין, דאם היו בטוחים ודאי שלא יהיה להם סכנה בדבר אסור לכבות, אבל בחשש סכנת ספק מתר לכבות אפלו הדלקה בביתו של אינו יהודי, וכן נוהגין (תרומת הדשן סימן נ"ח והגהות אשר"י פרק מי שהוציאוהו בשם א"ז). ודוקא לכבות הדלקה דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ויש סכנה אם לא יכבה, אבל אסור לחלל שבת כדי להציל (ממון), ואם עבר וחלל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי, ולא ישתה יין ולא יאכל בשר, ויתן במקום חטאת י"ח פשיטים לצדקה, ואם ירצה לפדות התענית יתן בעד כל יום שנים עשר פשיטים לצדקה (פסקי מהרא"י סימן ס′) ועין בטור יורה דעה מהלכות נדה סימן קפ"ה.

Paragraph 27 - If a coal is situated in a place where many can be damaged, it is permissible to extinguish it, whether it is made of metal or wood, but the Ramba"m forbids this if it is wood.

סעיף כז - גחלת המנחת במקום שרבים נזוקים בה יכול לכבותה בין אם היא של מתכת בין אם היא של עץ, והרמב"ם אוסר בשל עץ.