Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/346

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

The Torah Laws of Eruvs

דיני ערובין מן התורה

Paragraph 1 – One is made liable by the Torah only for removing, inserting, throwing, and passing from the private domain to the public domain or from the public domain to the private domain, but the Sages forbade doing such from the karmelit to the public or private domains and from them to the karmelit. However, regarding a place of exemption, one is permitted to remove something from or insert something to the private domain or the public domain, or from them into it. However, one who stands in the private domain and inserts, removes, passing, or throws something to the public domain via a place of exemption, or the reverse, is liable. Similarly, one should not stand in the place of exemption and take an object from someone standing in the public domain and give it to someone standing in the private domain, or the reverse. Regarding transferring an object between rabbinic domains through a place of exemption, there are those who forbid and those who allow (and see below chapter 372 paragraph 6).

סעיף א – מן התורה אין חיב אלא במוציא ומכניס וזורק ומושיט מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, וחכמים אסרו מכרמלית לרשות היחיד או לרשות הרבים או מהם לכרמלית, אבל מקום פטור מתר להוציא ולהכניס ממנו לרשות היחיד ולרשות הרבים ומהם לתוכו. אבל העומד ברשות היחיד ומוציא או מכניס או מושיט וזורק לרשות הרבים דרך מקום פטור או איפכא, חיב. וכן לא יעמד אדם על מקום פטור ויקח חפץ מיד מי שעומד ברשות הרבים ויתננו למי שעומד ברשות היחיד או איפכא. ולהחליף דרך מקום פטור ברשיות דרבנן, יש אוסרים ויש מתירים (ועין לעיל סימן שע"ב סיף ו).

Paragraph 2 – One is made liable by the Torah only for moving an object four amot in the public domain, but the Sages forbade moving an object four amot in the karmelit. The sea and the valley are two types of karmelit, and one is permitted to carry between them if it is less than four amot.

סעיף ב – מן התורה אין חיב אלא במעביר ארבע אמות ברשות הרבים, וחכמים אסרו להעביר ארבע אמות בכרמלית. וים ובקעה תרי גוני כרמלית נינהו, ומתר לטלטל מזו לזו תוך ארבע אמות.

Paragraph 3 – Regarding a karpef (meaning a place surrounded by walls that has no ceiling, like a courtyard) that is bigger than two se’ah that is not enclosed for dwelling purposes, the Sages forbade carrying within it more than four [[amot, but it is permited to remove something from it to a different karmelit, like a valley that which is adjacent to it. Rem”a: Therefore, it is permitted to take a key from the karmelit in front of the garden and open [the door] or lock it, and put back the key as long as there is no step between them that is the private domain, like if it is ten [tefachim] tall and four wide [by four], or if it has two walls that are four long and a lintel four long, such that it would be a private domain even without being ten tall. However, it is forbidden to insert an object from the step to the private domain or the opposite, because we worry that the roof [of the step] is not four [by four], and thus, if the step is not three tall, it has the legal status of that which is in front of it. Even if it is three tall, because all of our [public] domains are karmelit, we say that a kind has found its kin and is aroused [the place of exemption finds its relative, the karmelit, and becomes the karmelit], as is explained in Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/365. Similarly, if the roof is very long and has no walls on its sides, its legal status is that of the domain in front it. This is the case with our roofs that protrude in front of houses; they have the legal status of the domain in front of them (Hagahot Mordechai first chapter of Shabbat).

סעיף ג – קרפף (פרוש, מקום שמקף מחצות בלא קרוי כמו חצר) יותר מבית סאתים שלא הקף לדירה, אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ארבע אמות, ומתר להוציא ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה העוברת לפניו. הגה: ולכן מתר לקח מפתח מכרמלית שלפני גנה לפתח ולנעל ולהחזיר המפתח אליו ובלבד שלא יהא ביניהם אסקפה שהיא רשות היחיד, כגון שהיא גבוה עשרה ורחבה ארבעה, או שיש לה שתי מחצות מן הצדדים שהם רחבים ארבע ומשקוף עליה רחבה ארבע, דאז הוי רשות היחיד אף על פי שאינה גבוה עשרה. מיהו, אסור להכניס מאסקפה לרשות היחיד או איפכא, דחישינן שמא לא יהיה התקרה ארבע, ואז אם אין האסקפה גבוה שלש יש לה הדין שלפניה, ואפלו אם גבוה שלוש, מאחר שכל רשיות שלנו הם כרמלית אמרינן מצא מין את מינו ונעור, כמו שנתבאר סימן שס"ה וכן אם התקרה רחבה הרבה ואין לה מחצות מן הצדדים, דינה כרשות שלפניה, וכן בגגין שלנו הבולטין לפני הבתים, דינם כרשות שלפניהם (הגהות מרדכי פרק קמא דשבת).