Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/347

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search


The Transferring for Which One is Make Liable By the Torah

על איזה הוצאה חיב מן התורה

Paragraph 1 – The Torah only makes one liable for removing an object from the private domain and placing it in the public domain, or the reverse. However, if one extends his hand into the domain with an object in it, and his friend is inside the domain and takes [the object], or if one extends his hand out of the domain with an object in it and his friend standing outside the domain takes it, where one removes and the other places, both are exempt, but it is rabbinically forbidden to do such. If one extends his hand into the domain and grabs an object from the hand of his friend who stands inside and removes the object, such that the person standing outside removed and placed by himself, he is liable and his friend is exempt but still forbidden from doing such. And even if the person standing outside is a non-Jew, this is forbidden, because it is as if you give it to him on the condition that he remove it [from the domain]. This is also the case regarding one who places his hand ouside the domain and hands the object to his friend standing outside, or one who takes an object from a friend standing outside the domain and brings the object inside; in both cases, the person standing inside is liable because he both removed and placed, and the person standing outside is exempt, but his actions are forbidden.

סעיף א – מן התורה אינו חיב אלא כשעוקר חפץ מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או איפכא, אבל פשט ידו לפנים וחפץ בידו ונטלו חברו העומד בפנים, או שפשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חברו העומד בחוץ, שזה עקר וזה הניח, שניהם פטורים, אבל אסור לעשות כן מדרבנן. ואם פשט ידו לפנים ונטל חפץ מתוך יד חברו העומד בפנים והוציאו לחוץ, שנמצא שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח, הוא חיב וחברו פטור אבל אסור. ואפלו אם העומד בחוץ הוא אינו יהודי, אסור, מפני שהוא כנותנו על מנת להוציא, והוא הדין להוציא ידו לחוץ והניחו ביד חברו העומד בחוץ או שנטל מיד חברו העומד בחוץ והכניס בפנים, שהעומד בפנים חיב, שהוא עקר והניח, והעומד בחוץ פטור אבל אסור.