Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/529

From Wikisource
Jump to navigation Jump to search

The Laws of Holiday Joy

דיני שמחת יום טוב

Paragraph 1 - It is a holiday mitzvah to spend half the time in the House of Study and half of the time eating and drinking. One should not skimp on holiday expenses; it must be honored and enjoyed like Shabbat. Rem"a: It is forbidden to eat after Mincha on the day before a holiday, just like for Shabbat, and this is part of honoring it (Ramba"m chapter 6). However, if the day before the holiday is Shabbat, one can have the third meal and eat a bit of bread in honor of the holiday. It is a mitzvah to knead bread on the day before the holiday in honor of the holiday (Mahari"l laws of a holiday) like on Friday, as was explained above in chapter 342. It is an obligation to eat two loaves of bread and to include wine in the meal. Holiday clothes should be nicer than those for Shabbat. It is not the practice to make a third meal. (And on a holiday, we tarry when going to synagogue and quickly leave synagogue because of the holiday joy (Gemara end of chapter "Hakoreh Omed").

סעיף א - מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתיה. ואל יצמצם בהוצאות יום טוב, וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת. הגה: ואסור לאכל ממנחה ולמעלה בערב יום טוב כמו בשבת, שזהו מכלל הכבוד (רמב"ם פרק ו'), מיהו אם ערב יום טוב שבת, יכול לקים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד יום טוב ומצוה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב (מהרי"ל הלכות יום טוב) כמו בערב שבת, כמו שנתבאר לעיל סימן רמ"ב. וחיב לבצע על שתי ככרות ולקבע כל סעודה על היין. ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת. ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית. (וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת משום שמחת יום טוב (גמרא פרק הקורא עומד).

Paragraph 2 - It is an obligation for a man to be happy and in good spirits on the holiday - him, his wife, his kids, and all who are with him. How should he make them happy? He should give the children nuts and the women new clothes and jewelry according to his finances. One is obligated to feed the stranger, the orphan, and the widow, along with other poor people. (The rules of fasting on a holiday are the same as for Shabbat, and see above chapter 388.)

סעיף ב - חיב אדם להיות שמח טוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים, והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו. וחיב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים. (ודין תענית ביום טוב כמו בשבת, ועין לעיל סימן רפ"ח).

Paragrah 3 - People should eat, drink, and be merry on the holiday. One should not overindulge in meat, wine, laughter, or frivolity, because laughter and frivolity are not happiness but debauchery and foolishness. We were not commanded to engage in debauchery and frivolity but only happiness that involves worshipping the Creator.

סעיף ג - אדם אוכל ושותה ושמח ברגל. ולא ימשך בבשר וביין ובשחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות וסכלות, ולא נצטוינו על ההוללות וסכלות אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר.

Paragraph 4 - The court must appoint officers who will walk around patrolling gardens, orchards, and rivers, so that men and women will not gather there to eat and drink and end up sinning. They should similarly warn the whole nation about this - that men and women should not joyously mix in houses and overindulge in wine, lest they come to sin. Rather, all should be holy.

סעיף ד - חיבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו שם לאכל ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עברה. וכן יזהירו בדבר זה לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין, שמא יבאו לידי עברה, אלא יהיו כלם קדשים.