Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/6

by Yosef Karo

Chapter 6: Laws of Asher Yatzar and Elokai Neshama and their explanations	סימן ו': דין אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו
Paragraph 1 – When one finishes in the bathroom he may bless "the One who created man in wisdom", because man was created with wonderful wisdom. Some of the commentators explain [the blessing] is because the body is like a balloon, and it has many holes, as explained below. And some explain the wisdom is creating the food for Adam before creating him. "U'vara vo Nekavim nekavim Chalulim chalulim"- i.e. many holes, like mouth and nose and anus, and in addition he created many cannular limbs like heart and stomach and intestines. "That if one of them will be blocked"- one of them is the mouth, that if a baby when he gets out from his mother body can't open his mouth he can't live for "even one hour". And the cannular limbs, if one of them was open one can't live for "even one hour". And there is another explanation (for if one of them will be blocked): There is a limit for the holes to be blocked and after this limit, one can't live "even one hour". This bracha is relevant to bathroom because the anus and penis are "holes", and intestines and abdomen are "cannular limbs". And furthermore, if one makes his needs more than needed and passes the "limit" he will die, therefore even the "cannular limbs" related to bathroom. "The healer of every body"- for the holes used to give off the wastes bring cure to the body. "And wonderful his deeds"- for the body is full of spirit like a balloon, and with little hole of needle the air goes. And the body has many holes and the spirit remains. Rem"a: And it is also possible to explain [the reason for saying the bracha] that it amazes to do what protects the spirit of man internally, and connects spiritual matters to physical matters, and this is all due to the fact that He is the healer of all living things, and so man is put on a path of health and his spirit is preserved internally.	סעיף א' — כשיצא מבית הכסא יברך "אשר יצר את האדם בחכמה", שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה. ויש מפרשים, על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח, והוא מלא נקבים, כדלקמן בסמוך. ויש מפרשים "בחכמה", שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואחר כך בראו. "וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים", פירוש: נקבים רבים, כגון פה וחוטם ופי טבעת, וגם ברא בו איברים רבים חלולים, כמו לב וכרס ומעיים. "שאם יסתם אחד מהם", כלומר שבנקבים יש נקב אחד, שהוא הפה, שכשהוא במעי אמו הוא סתום, וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח. ואם כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום, לא היה אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. והאיברים החלולים, אם היה נפתח אחד מהם – לא היה אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. ועוד יש לפרש, שגבול יש לאדם שיכולין נקביו ליסתם ולא ימות, וכיון שעבר אותו הגבול – אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. וכיוון שבכלל הנקבים הם פי הטבעת ופי האמה, ובכלל האיברים החלולים – שאם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים – הם כרס ומעיים, שפיר הוי שבח זה מעניין עשיית צרכיו. ואפשר עוד, שמאחר שאם יוצא לנקביו ביותר עד שאם עבר הגבול – ימות, בכלל "שאם יפתח אחד מהם" הוא, והוי "שאם יפתח אחד מהם" נמי מענין עשיית צרכיו ממש. "רופא [חולי] כל בשר", על שם שהנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו, כי אם יתעפש בבטן – ימות, והוצאתו היא רפואה. "ומפליא לעשות", מפני שהאדם דומה לנוד מלא רוח, ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט, הרוח יוצא. והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו, הרי זה פלא. ועוד יש לפרש, על שם שבורר טוב המאכל ודוחה הפסולת. הגה: ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, והכל הוא על ידי שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו
Paragraph 2 – There is a custom to wait to say the blessing on washing the hands until one reaches the synagogue, [at which point] one says it along with the rest of the blessings. And Sephardim do not follow this custom. Rem"a: And in any case one does not say the blessing twice; one who blesses at home, does not bless in the synagogue, and one who blesses in the synagogue, does not bless in the home (see Chapter 2). And one who learns Torah or prays before entering the synagogue, blesses in the home and not in the synagogue. And even in this situation, there is a custom to say them in the synagogue and not in the home (Mahari"l Halachot Tefillah).	סעיף ב' — יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידיים עד בואם לבית הכנסת, ומסדרים אותו עם שאר הברכות. ובני ספרד לא נהגו כן. ועל כל פנים לא יברך שתי פעמים; ומי שמברכם בביתו, לא יברך בבית הכנסת, וכן מי שמברכם בבית הכנסת לא יברך בביתו (כל בו סימן ב.) ומי שלומד קודם שיכנס לבית הכנסת, או מתפלל קודם, יברכם בביתו ולא יברך בבית הכנסת. ואפילו בכהאי גוונא, יש נוהגין לסדרם עם שאר ברכות בבית הכנסת ואין מברכין בביתם (מהרי"ל הלכות תפלה)
Paragraph 3 – The blessing "Elokei Neshama" does not begin with "Baruch" because it is a blessing of acknowledgement, and these blessings do not begin with "Baruch," as we see in the blessing for rain.	סעיף ג' — ברכת "אלהי נשמה" אינה פותחת בברוך, מפני שהוא ברכת ההודאה, וברכת ההודאות אין פותחות בברוך, כמו שמצינו בברכת הגשמים.
Paragraph 4 – There is a custom that after one person says the birchot hashachar and the others reply with "Amen", one of those who replied "amen" repeats the birchot hashachar, and everyone says "Amen" after he is done, and everyone who said " Amen" in the beginning does so as well. And one should not object to this and say to them that they were already yotzei[1] when they first said "Amen," because the original personal saying the blessing may not have intended to be yotzei them, and even if he had intended to be yotzei them, they [the ones responding "Amen"] may not have intended to be yotzei by his blessing.	סעיף ד' — יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו "אמן", חוזר אחד מהעונים "אמן" ומברך, ועונין אחריו "אמן", וכסדר הזה עושין כל אותם שענו "אמן" תחילה. ואין לערער עליהם ולומר שכבר יצאו ב"אמן" שענו תחילה, מפני שהמברך אינו מכוון להוציא אחרים; ואפילו אם היה המברך מכוון להוציא אחרים, הם מכוונים שלא לצאת בברכתו.

1. fulfilled the requirement