Things That Are Prohibited and Permitted on Hanukkah
דברים האסורים והמותרים בחנוכה
Paragraph 1 —
On the 25th of Kislev (start) the eight days of Hanukkah, and they are prohibited for eulogizing and fasting, but are permitted for doing work. The women have made it a custom not to do work while the candles are burning. And there is [an opinion] that says that we may not be lenient for them.
סעיף א —
בכ"ה בכסליו (מתחילין) שמונה ימי חנוכה, ואסורים בהספד ובתענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה. ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות. ויש מי שאומר שאין להקל להם.
Paragraph 2 —
The many meals which we add on [these days] are voluntary meals, since [the Sages] did not establish them as [days of] feasting and joy.
Rem"a: But some say that there is somewhat of a mitzvah in adding meals, because during those days was the Dedication of the Altar (Abraham Kara of Prague). It is the custom to recite hymns and songs of praise during the feasts added on them, and then they are mitzvah meals (Book of Customs). Some say that cheese should be eaten during Hanukkah, because a miracle was done though milk which Yehudit fed the enemy. (Kol Bo and Nissim of Gerona).
סעיף ב —
ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה.
הג"ה: ויש אומרים שיש קצת מצווה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצווה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב. (כל בו ור"ן).
Paragraph 3 —
We do not eulogize on [these days], except for a sage in one's presence.
Rem"a: And we do not fast for the day one's father or mother died. And [regarding] a fast for a dream on Hanukkah, see above Section 568 Paragraph 5. As regards the Justification of [Divine] Judgment [prayer], see above in the Laws of the New Moon, Section 420 in Rem"a. And see below, Section 683.
סעיף ג —
אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו.
הגה: ואין מתענין יום שמת בו אב או אם. ותענית חלום בחנוכה, עיין לעיל סימן תקס"ח סעיף ה'. ולעניין צידוק הדין, עיין לעיל בהלכות ראש חודש סימן ת"כ בהג"ה. ועיין לקמן סימן תרפ"ג.