Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/36

by Yosef Karo

Several kinds of Treifot in the lungs Contains seventeen Seif 1 The lung has two membranes. If one is punctured but not the other, or one not in the place of the other, it's kosher. Only if they're both punctured adjacently [it's treif]. (Tur citing Rashba) Rema: And there are those that say it's treif if they are both punctured but not adjacently, and that's our practice. (Hagahot Ashiri PA"T, Rabbeinu Yerucham, A"W long version, and A"P) 2 Even if the outer membrane was entirely peeled off, it's kosher, but still needs checking. Rema: However if there's a Bo'ah (cyst, Chullin 46b) at the spot where the outer skin was peeled, there's reason to say it's treif, for it's like a membrane arising from a wound. (BD"Y) Some say if they inflated the lung and the membrane tore from the blowing, it's treif (b'bedikot). 3 If it was punctured and a membrane grew and closed it, it's treif. 4 A lung from which a sound emanates when it's inflated, if it's recognizable the place from which the sound emanates, a feather or straw etc. is placed on it, and if it moves, it's known it's punctured and treif. if it's not recognizable the place, we place it in tepid water and inflate it. If the water bubbles, it's treif. If not, it's known only the inner membrane is punctured and the air is moving between the two membranes, and this causes the sound that's heard when inflating it, and it's kosher. Rema: If they put it once in water that's hot (according to everyone) or cold - it can no longer be checked even in water that's neither hot or cold. (B"Y b'shem HR"N) 5 If it's found to be punctured then in a case when there's a reason to attribute it to having happened after shechita for example the butcher moved his hand forcefully or ripped it off forcefully, or a wolf took it and brought it back punctured - we make that attribution being lenient and it's kosher. Even if there are many punctures not at the place of its teeth [marks] we attribute all of it to the wolf. Rema: But we do not attribute it to the butcher unless the hole is long, which is usually due to the butcher's force. But if it's round we do not attribute it to the butcher, for that's not usually round (BD"Y b'shem Maharil and Mahari Molin) And any hole that's open (Hagahot Mordekhai Chulin Ch. 1) or darkened or red around the hole (B"Y b'shem M"K) - and even if it's only red around the ribs against the hole - is treif and we do not ascribe it to anything else, for it's certain it happened while alive. If we find in it worms that made holes and it's unknown whether they perforated it before slaughter or after - it's kosher. And if there's no room to ascribe it and the matter is doubtful whether it was perforated while alive, we make a another hole and put it close to it, and if they're similar - it's kosher. For just as this one was made after shechita so too was the first one. But if they're not similar - it's treif. And we don't make visual comparison from small cattle to the the appearance of large cattle; only small to small and large to large. (Rif, Rambam, Rashba and Tosefot and Hagaham b'shem R"Ch) Rema: And there are those that say we don't compare one animal with another (Rashi, Bahag, Rosh, Tur/Aguda, and Samag, Ran, R' Yerucham brought Rashi's opinion at the end) And even with one animal we only compare "large to large" [Chullin 50a] meaning primary bronchus to primary, or "small to small" meaning secondary bronchus to secondary. But presently we are not adept so we don't rely on comparison at all for approving. (Kol Bo b'shem haGeonim) (and MHRYL and other achronim) 6 If there's perforated one of the Simponot (singular Simpon, bronchiae, hollow tubes inside the lung; also arteries, ramified blood vessels) that's facing another, for instance where they branch and there's no flesh between them - it's treif. Because the other one is firm and does not shield it. But if it's perforated facing the lung flesh, the flesh shields it and it's kosher. 7 A lung whose contents can be poured like a pitcher [i.e., whose tissue dissolved to the point of liquefaction, Sukkah 36a] but its outer membrane is intact with no holes - if the bronchia stay in place and are not dissolved, it's kosher. But if even one bronchus is rotted it's treif. How do we determine? We pierce [the lung] and pour it into a container that's lead glazed [Taz: the Tur explains that it's white]. If white strands appear, it's certain the bronchia are rotted and it's treif. And if not, it's only the lung flesh that's rotten and it's kosher. On the condition the liquid is clear; but if it's clouded or putrid it's treif. Rema: And some say it's kosher even if clouded or putrid. (Rosh, Rashba, Harzah, Haran, Tur, Sahat, Samag, Hagaham, and Kol Bo #101, and see below, #37 at the top) And whoever is expert to check whether the bronchia are dissolved, one can rely on them if there's a need due to large loss. 8 If the body of the lung is lacking a part but it's not punctured it's kosher, but some prohibit it. Rema: And the custom is to say it's kosher if the missing part is the dimension of an open hand, but if it's the dimension of a folded hand [i age missing] - if he can insert his thumb in that hole it's called a chisaron and it's treif, and if not it's kosher. And all this is when the chisaron is visible from outside after inflating, but if it's like the rest of the lung after inflating except it just lacks flesh inside even if the chisaron holds up to a reviit it's kosher; more that that it's treif. (MHRY"V and Bedikot old version and see Maaseh, Shas, Tur, poskim, and B"Y in the name of Ohel Moed) 9 A lung that has a stopped place (atum, Rambam's term in 7:6) where the air doesn't enter and doesn't rise when inflated, we bring a knife and tear (just the membrane) (MHRY"V and B"Y b'shem M"K and Rashba in T"H) very close to the blocked part, in case there's extra fluid there that causes the air to not enter that part - and if there's no moisture we put a little spit, grass or feather and if it moves it's kosher, for behold the air enters there - otherwise it's treif. Rema: And it's only called atum if its appearance is alike with the rest of the lung except it doesn't rise when inflated. But if its appearance is like pus (mugla) it's just a large, hard tubercle (tinri) and it's kosher without checking. (Hagahot Maimoni, Semag, and BY b'shem Rashi). And even with an atum he should see to first putting the lung in tepid water, or put tepid water into the windpipe and shake it (Hagahot Ashiri), or feel around a great deal at the atum (Rokeach) and afterwards spill out what was inside the windpipe. Afterwards if it rises when inflated it's kosher. And even if it the lung was cut, if he can check using an eggshell that the place of the atum rises when inflated, there's reason to say it's kosher. (MHRYW, Arukh ...) 10 A lung that's hard as wood to the touch is treif. (This is also the rule if it's light as wood.) (MHRY"V). 11 A lung that is disintegrated, meaning it appears whole but when it's hung then pieces fall off of it, is treif. 12 A lung that's swollen like the the stem of a palm branch, we forbid it due to doubt. 13 A lung that's dry, even just a part of it, is treif. That is, when it breaks up with a finger nail. Rema: And if one scrapes with a fingernal on the lung flesh and the rut is seen inside it's called dry and it's treif. (found it written and thus in Bedikat ha'achroni') 14 [A lung] that's all shriveled, if it's due to people terrifying it for instance slaughtering another one in front of it and so forth, it's treif. But if it's due to Heaven for instance it got frightened from hearing thunder of seeing lightning bolts and so forth, or from fear of other creatures for instance the lion's roar and so forth, it's kosher. 15 How do we check it? (if there's a doubt due to some occurrence to it) (Ran's opinion). Soak the lung in water a 24 hours period. In cold weather soak it in temperate water and in a vessel the water does not ooze out of and leak so it doesn't get cold quickly. And in hot weather soak it in cool water in a vessel the water doesn't ooze out of so it can stay cool. If it returns to a healthy state behold it's due to an act of Heaven or other creatures and it's permitted. If it does not return to a healthy state it's due to man and it's treif. (Entire Seif is verbatim Rambam Ibid. 10). Rema: But it appears we don't rely on this check because we are not versed in all the things that need checking. But if it seems it was caused by Heaven it should not be judged kosher without this test, and in this case our test can be relied on. (So explains RSh"L). 16 A lung that is felt by hand that there's a needle in it, if it's intact we inflate it. If it rises on blowing it's kosher, regardless if it's thin or thick, regardless if it entered by the sharp end or its Qof (its blunt end) - and if it's pierced it's treif. If it has a Kort [(coagulated) drop] of blood against the needle on the outside it's treif even if it's whole (not pierced). Rema: Nowadays any lung having a needle should be judged treif and cannot be given a complete ruling (B"Y in the name of SM"K, Hagahot Maimoni 7:5, Arokh, and MHRA"Y 30) if it's not a large loss in which case it should be checked by inflating (Sh"D 92, Hagahot, Beit Yosef, MHRY"L, and thus imply all the poskim). 17 If a needle is found in a primary bronchus of a lung, it's kosher. Rema: Even if (the lung) is cut and hence unable to be checked by blowing, we should say it's valid (B"Y in the name of Ran, Sh"D and MHRY"W in Shaarim, R' Yerucham, and excluding Kolbo and O"H).

כמה מיני טריפות בריאה ובו שבעה עשר סעיפים: סעיף א הריאה יש לה שני קרומים. ניקבו זה בלא זה או זה שלא כנגד זה -- כשרה. עד שניקבו שניהם זה כנגד זה (טור בשם רשב"א): הגה: ויש מטריפים בנקבו זה שלא כנגד זה (הגהות אשיר"י פא"ט ורבינו ירוחם וא"ו הארוך וע"פ) והכי נהוג. סעיף ב אפילו נגלד (פירוש נקלף) קרום העליון כולו -- כשרה אלא שצריכה בדיקה: הגה: מיהו אם נמצא בועה על מקום שנקלף העור העליון יש להטריף כי הוי כקרום שעלה מחמת מכה (בד"י). יש אומרים אם נפחו הריאה ונקרע הקרום מחמת הנפיחה -- טריפה (בבדיקות): סעיף ג ניקבה ועלה בו קרום ונסתם -- טריפה. סעיף ד ריאה שנשמע בה הברה כשנופחין אותה, אם ניכר המקום שממנו נשמע ההברה מושיבין עליו דוק או תבן וכיוצא בו, אם יתנדנד -- בידוע שהיא נקובה וטריפה. ואם לא ניכר המקום מושיבין אותה במים פושרין ונופחין אותה, אם בצבץ המים -- טריפה. ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד ניקב והרוח מהלך בין שני הקרומים ומפני זה ישמע בה קול הברה בשעת נפיחה וכשרה. הגה: ואם שמו אותה פעם אחת במים חמין (אליבא דכ"ע) או קרים -- שוב אין לה בדיקה אפי' בפושרין (ב"י בשם הר"ן): סעיף ה נמצאת נקובה במקום שיש לתלות שנעשה אחר שחיטה כגון שהעביר הטבח ידו בכח או שתלשה בכח או שלקחה זאב והחזירה נקובה -- תלינן להקל וכשרה. ואפילו יש נקבים הרבה שלא במקום שיניו תלינן כולהו בזאב: הגה: ולא תלינן ביד הטבח אלא אם הנקב משוך שדרכו להיות מכח הטבח אבל אם הוא עגול (בד"י בשם מהרי"'ל ומהר"י מולין) -- לא תלינן בטבח כי אין דרכו להיות עגול. וכל נקב שהוא פתוח (הגהות מרדכי פ"ק דחולין) או שהושחר או אדום סביב הנקב (ב"י בשם מ"כ) ואפילו הוא רק אדום סביב הצלעות נגד הנקב -- טריפה ולא תלינן בשום דבר, דבודאי מחיים נעשה. אם נמצאו עליה תולעים שנקבוה ואין ידוע אם נקבוה קודם שחיטה או אחר שחיטה -- כשרה. ואם אין מקום לתלות והדבר ספק אם ניקבה מחיים, עושים נקב אחר ומקרבין אצלו, אם הם דומים -- כשרה. שכמו שזה נעשה אחר שחיטה כן נעשה הראשון. ואם אינם דומים -- טריפה. ואין מדמין מריאה של בהמה דקה לריאה של בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגסה לגסה (רי"ף ורמב"ם ורשב"א ותוספות והגה"מ בשם ר"ח): הגה: וי"א דאין מקיפין מבהמה זו לבהמה אחרת (רש"י ובה"ג ורא"ש וטור (ואגודה) וסמ"ג ור"ן ור' ירוחם הביאו דעת רש"י בסוף). ואפילו בבהמה אחת אין מקיפין אלא מגסה לגסה דהיינו מאומא לאומה או מדקה לדקה דהיינו מאונה לאונה. מיהו בזמן הזה אין אנו בקיאין ואין לסמוך אהקפה כלל להכשיר (כל בו בשם הגאונים) (ומהרי"ל ושאר אחרונים): סעיף ו ניקב אחד מהסמפונות (פי' קנים החלולים שבתוך הריאה) שבפנים לחבירו, כגון במקום שמתפצלים זה מזה ואין בשר ביניהם -- טריפה, שחברו קשה ואינו מגין עליו. אבל ניקב לבשר הריאה -- הבשר מגין עליו וכשרה. סעיף ז הריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב אם הסמפונות עומדים במקומם ולא נמוחו כשרה ואם נמוק אפילו סימפון אחד טריפה כיצד עושים נוקבים אותה ושופכין אותה בכלי שהוא שוע באבר אם נראה בה חוטים לבנים בידוע שנמוקו הסמפונות וטריפה ואם לאו בשר הריאה בלבד הוא שנימוק וכשרה והוא שיהא מחוי המים זך אבל אם הם עכורים או סרוחים טריפה: הגה: ויש מכשירין אפילו בעכורים וסרוחים (הרא"ש והרשב"א והרז"ה והר"ן וטור וסה"ת וסמ"ג והגה"מ וכל בו סימן ק"א. וע"ל ריש סימן ל"ז) ומי שהוא בקי לבדוק שלא נמוחו הסמפונות יכול לסמוך עלייהו לצורך הפסד מרובה: סעיף ח חסר מגוף הריאה ולא ניקבה כשירה ויש מי שאוסר: הגה: והמנהג להכשיר אם החסרון ככ"ף פשוטה אבל אם החסרון ככ"ף כפופה כזה‏[1] אם יוכל להניח בגומא ההוא אצבע אגודל מקרי חסרון וטריפה ואם לאו כשרה וכל זה כשנראה החסרון מבחוץ לאחר הנפיחה אבל אם היא מבחוץ כשאר ריאה אלא שנחסר מבשרה מבפנים אפילו מחזיק החסרון עד כדי רביעית כשרה יתר מכאן טריפה (מהרי"ו ובדיקות ישנים וראה מעשה וש"ס וטור ופוסקים וב"י בשם אהל מועד): סעיף ט הריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא (לשון רמב"ם פ"ז ד"ו) שאין הרוח נכנס בו ואינו עולה בנפיחה מביאין סכין וקורעין (הקרום לבד) (מהרי"ו וב"י בשם מ"כ ורשב"א בת"ה) סמוך ממש למקום האטום אם נמצא בו ליחה מותרת שמחמת הליחה לא נכנס שם הרוח ואם לא נמצא בו ליחה נותנין עליו מעט רוק או תבן או נוצה אם נתנדנד כשרה שהרי הרוח בא שם ואם לאו טריפה: הגה: ולא מקרי אטום אלא כשמראהו דומה לשאר ריאה אלא שאינו עולה בנפיחה אבל אם מראהו דומה למוגלא אינו אלא טינרי וכשר בלא בדיקה (הגהות מיימוני וסמ"ג וב"י בשם רש"י) ואף באטום יראה תחילה ליתן הריאה במים פושרין או ליתן מים פושרין תוך הקנה ולנענע אותה (הגהות אשיר"י) או למשמש הרבה במקום האטום (רוקח) ולשפוך אחר כך מה שבתוך הקנה ואם עולה אחר כך בנפיחה כשרה ואפילו אם כבר נחתכה הריאה אם יוכל לבדוק על ידי שפופרת שיעלה מקום האטום בנפיחה יש להכשיר (מהרי"ו וערוך ערך אפי פי' כן פחיזה דש"ס): סעיף י ריאה שקשה כעץ במשמושה טריפה. (והוא הדין אם קלה כעץ טריפה) (מהרי"יו): סעיף יא ריאה שנתמסמסה דהיינו שנמצאת שלימה וכשתולין אותה תחתך ותפול חתיכות חתיכות טריפה: סעיף יב ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק: סעיף יג ריאה שיבשה אפילו מקצתה טריפה והוא שתהא נפרכת בצפורן: הגה: ואם משרטט בציפורן על בשר הריאה ונראה השרטוט בתוכה מקרי יבש וטריפה. (מצא כתוב וכן הוא בבדיקת האחרוני'): סעיף יד צמקה כולה אם מחמת בני אדם שהפחידוה כגון ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה טריפה ואם בידי שמים כגון שפחדה מקול רעם או ראתה זיקים וכיוצא בזה או מפחד שאר בריות כגון מקול שאגת אריה וכיוצא בזה כשרה: סעיף טו כיצד בודקין אותה (אם הדבר ספק מאיזה דבר בא לה) (דעת הר"ן) מושיבין את הריאה במים מעת לעת אם היה זמן הקור מושיבים אותה במים פושרים ובכלי שאין המים מתמצין מגבו ונוזלים כדי שלא יצוננו במהרה ואם היה זמן החום מושיבין אותה במים צוננים בכלי שהמים מתמצין מגבו כדי שישארו קרים אם חזרה לברייתה הרי זה בידי שמים או בידי הבריות ומותרת ואם לא חזרה בידי אדם היא וטריפה (כל הסעיף לשון הרמב"ם שם ד"י): הגה: ונראה דאין לנו לסמוך על בדיקה זו כי אין אנו בקיאין בכל דבר שצריך בדיקה ואם נראה שבא לה בידי שמים אין להכשיר בלא בדיקה זו ובזה יש לסמוך על בדיקתנו (כ"פ רש"ל): סעיף טז ריאה שהרגיש בה במשמוש היד שמחט בתוכה אם שלימה היא נופחין אותה אם עולה בנפיחה כשרה בין אם היא דקה או עבה בין אם נכנסה דרך חודה או דרך קופה (פי' דרך צד העב) ואם היא חתוכה טריפה. יש עליה קורט דם כנגד המחט בחוץ טריפה אפילו היא שלימה: הגה: ובזמן הזה יש להטריף כל ריאה שנמצא בה מחט ואין דנין בה דין שלימה (ב"י בשם סמ"ק הגהות מיימוני פ"ז וא"ו הארוך ומהרא"י שער ל') אם לא במקום הפסד מרובה אז יש להקל ולבדוק ע"י נפיחה (ש"ד סימן צ"ב בהגהות ובית יוסף ומהרי"ל וכן משמעות כל הפוסקים): סעיף יז מחט שנמצא בסמפונא רבה דריאה כשרה: הגה: ואפילו בחתיכה שלא נוכל לבדוק בנפיחה יש להכשיר (ב"י בשם ר"ן וש"ד ומהרי"ו בשערים ור' ירוחם ולאפוקי כלבו ואו"ה):