Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/63

by Yosef Karo

דין בשר הנמצא ולא נודע מהו.

Contains two Seif.

ובו ב' סעיפים:

1 Meat that was "thrown" (out, about) in the market, one should follow the majority, because (of the general rule): a part of a cohort follows the rule of its cohort majority. If the majority of the sellers [of meat] are non-Jews, it is forbidden. And if the majority of the sellers are Jews, it is permitted. And this is the case with meat that was found in the hand of a non-Jew and it is not known from whom he purchased it. If the meat sellers are Jews, it is permitted. This is the Biblical law. But the Sages have already forbidden all meat that is found, either at the market or in the hand of a non-Jew, even though all the sellers and all of the slaughterers are Jews. And furthermore, whenever one buys meat and puts it in his house and it disappears, it is forbidden [to eat it]. Except if there is a sign or there were recognizable rings [on the meat], and he positively recognizes it that it is the [same meat] or it was bound and stamped, [then the meat is permitted]. 2 If he hung a container filled with pieces of meat and the container broke and the pieces fell to the ground, and he comes and finds the pieces, and he has no sign on them nor visual recognition (tevi`ut `ayin), behold this is forbidden, for there is reason to say that meat that was in the container was dragged off by an animal or creeper, and this is a different meat. And if he hanged it on a nail or so forth such that it's impossible for a creeper to take it and put it back on it's permitted. And there are those who permit meat that was not watched, if he finds it where he left it. Rema: And the custom is to be lenient, like the latter reasoning, and even if it was in the possession of an idolater in a place where all the sellers are Yisraelites that sell kosher meat. See below #118.

סעיף א בשר הנמצא מושלך בשוק, הלך אחר הרוב, דכל דפריש מרובא פריש. אם היו רוב המוכרים נכרים -- אסור. ואם היו רוב המוכרים ישראל -- מותר. וכן בשר הנמצא ביד נכרי ולא נודע ממי לקח, אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר. זהו דין תורה. וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד נכרי אף על פי שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל. ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין -- אסור. אלא אם כן היה לו בו סימן שהיה לו בו טביעת עין והוא מכירו -- ודאי שהוא זה. או שהיה צרור וחתום. סעיף ב תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין -- הרי זו אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא. ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח -- מותר. ויש מתירים בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו. הגה: והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד נכרי במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן (סימן קיח).