Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/86

by Yosef Karo

It has 10 Seif. 1 The signs of eggs to recognize that they are from a pure bird are: if both ends are equal or if one end is sharp and the other blunt, or if the yolk is on the outside and the albumen is on the inside, it's sure to be an egg of an impure bird. Even if the seller claims they are from a pure bird, one should not rely on him. If one end is round and the other sharp, or if the yolk is on the outside and the albumen is on the inside, it is possible that it is an egg of an impure bird or it is possible that it is an egg of a pure bird. Therefore, when purchasing from a Jewish hunter (or a non-Jew), the seller should be asked: "Is it from such and such bird?" and if we know that it is a pure bird, we rely on him. However, if he says it is from a pure bird but does not mention its name, we do not rely on him. Therefore, one should not buy eggs from non-Jews unless he is familiar with them and they have distinguishing marks indicating that they are eggs of a specific pure bird, and there is no concern that they may be eggs of a treifah or neveilah. 2 Nowadays, it is customary to buy eggs from anyone, as eggs of impure birds are not commonly found among us. [Note:] This applies specifically to common eggs, meaning eggs of chickens or geese and the like. But eggs of uncommon birds should not be bought without seeing the signs, as explained above. 3 The egg of a neveilah or a treifah, even if it has been sold in the market, is forbidden. Even if it is mixed with a thousand others, they are all forbidden. However, if there is doubt whether it is the egg of a neveilah or the egg of a slaughtered bird, it is permitted even without mixtures. But if there is doubt whether it is the egg of a treifah or the egg of a slaughtered bird, it is forbidden. [Note:] If a hen is slaughtered and found to be treifah, the status of its eggs is the same as the status of milk that comes from an animal (Beit Yosef). See above, Section 81. 4 If one struck a hen on its tail and it laid its egg before it died, the egg is permissible, and there is no concern here about a limb from a living creature as long as it is not attached with sinews. 5 The egg of an impure bird that was cooked with other eggs: if it is in its shell, it does not render the other eggs forbidden, but if it is peeled, it does render them forbidden. If it is punctured, it is treated like a peeled egg. And sixty times the amount of the forbidden substance is required to nullify it. Even if it is not whole but rather broken, it renders the others forbidden (Aruch and Beit Yosef in the name of the Rashba). If it was cooked in a permissible dish, only sixty times the amount of the dish is required to nullify it. An egg containing a fetus or blood renders the food cooked with it forbidden, even if it is not peeled. [Note:] The peels of forbidden substances also combine with permissible ones to nullify the prohibition, and especially the peels of permissible substances (Tav and Jerusalem Talmud, and see later in Section 99). 6 The egg of a treifah or a neveilah has the same law as the egg of an impure bird, as long as it is not peeled. It is considered similar to ordinary eggs. [Note:] Some say that all eggs have the same status and render food forbidden, even if they are not peeled (Tur in the name of the Behag and the majority of poskim). This should be practiced in places where there is no significant loss, but where there is significant loss, leniencies should be relied upon. 7 A chick that hatches from an egg of a neveilah (an animal that died from non-kosher causes) or a treifah (an animal with a fatal defect) is permissible. [Note:] Some say that this is not the common practice (Aruch). It is advisable to be cautious from the outset. 8 If a chick began to form in the egg of an impure bird, it was beaten with forty lashes due to the prohibition against eating the chick, and if it began to form in the egg of a pure bird and it was eaten, the person would be punished with the punishment of rebelliousness. 9 A treifah does not give birth. Therefore, a bird that is a doubtful treifah and lays eggs, we wait until it lays all its eggs to determine if it will lay again. If it lays eggs again after that, it is considered kosher. This is known when it has been between the end of one laying period and the beginning of another for a full day, as this is the time frame for its pregnancy. The same ruling applies to a hen that has never given birth. If a bird that is possibly a treifah gives birth, any eggs laid within a full day from when it gave birth are permitted (Aruch Chaim, Beit Yosef in the name of Rabbeinu Yona). 10 One may not sell a neveilah or treifah egg to a non-Jew lest he sell it to a Jew. How should one act? He should make it treif in a bowl and then sell it to a non-Jew, for then a Jew will certainly not buy it from him. These matters apply when one sees the egg as treif in the non-Jew's hands, for there is a concern that the Jew may sell it to him because it is treif. However, it is permissible to buy from him bread made with eggs where it is customary to eat bread made by non-Jews, as one does not see it as treif in his hands. [Note:] Some say that since nowadays we are not cautious about bread made by non-Jews, one should not sell a treif egg to a non-Jew, even if it is treif, as we are concerned that he may mix it with bread and sell it to a Jew (Aruch Chaim and Meiri in the name of the Semak). This is the custom in places where it is customary to make bread with eggs and there is leniency to purchase it, but in other places, there is no need for concern.

סימני ביצים ודיניהם ובו עשרה סעיפים: א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י סעיף א סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור לפיכך שואל לצייד ישראל (או עובד כוכבים) (טור וב"י בשם ה"ה וכ"כ בשם הר"י ן' חביב) המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה: סעיף ב עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו: הגה: ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר (ארוך כלל מ"ב): סעיף ג ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה ואפי' נתערבה באלף כולן אסורות אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובות אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה אסורה: הגה: ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה (ב"י) ועיין לעיל סימן פ"א: סעיף ד הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי והוא שאינה מעורה בגידין: סעיף ה ביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות אם היא בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת (ואם היא נקובה דינה כקלופה) (ארוך כלל מ"ב והג"ה ש"ד). וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה (ואפילו אינה שלימה רק טרופה) (בארוך וב"י בשם הרשב"א). ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ששים מן התבשיל לבטלה וביצה שיש בה אפרוח או דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה: הגה: וקליפות האיסור מצטרפים גם עם ההיתר לבטל האיסור וכ"ש קליפות ההיתר (תא"ו נט"ו וירושלמי וש"ם עיין ס"ק י"ד) וע"ל סימן צ"ט: סעיף ו ביצת טריפה ונבילה דינה כדין ביצת עוף טמא דכל שאינה קלופה ונתבשלה עם אחרות אינה אוסרת דמיא דביעי בעלמא היא: הגה: וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינם קלופים (טור בשם בהת ורוב הפוסקים) וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה יש לסמוך אמקילין: סעיף ז אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר: הגה: ויש אומרים דלא נהיגין כן (בארוך) ולכתחלה יזהר: סעיף ח ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו לוקים עליה משו' שרץ העוף וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו מכת מרדות: סעיף ט טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר אם יטעון פעם אחרת כשרה ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום שלמים כי כן זמן עיבורה והוא הדין לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טרפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טרפות היא והביצים מותרים (אורחת חיים מביאו ב"י בס"ס נ"ז): סעיף י אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנה לעובד כוכבים שאז ודאי לא יקנה אותה ישראל ממנו במה דברים אמורים שרואים אותה טרופה בידו שיש לחוש שישראל מכרה לו מפני שהיא טריפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של עובד כוכבים כיון שאין רואים אותה טרופה בידו: הגה: ויש אומרים דעכשיו דאין נזהרין מפת של עובדי כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפילו טרופה דחיישינן שמא יערבנה עם פת וימכרנה לישראל (ארוך כלל מ"ב ומ"ד בשם סמ"ק) והכי נהוג במקום דנוהגין לעשות הפת עם ביצים ונוהגין בו היתר לקנותו אבל בשאר מקומות אין לחוש: