Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/360

by Yosef Karo

The Law of Enclosing Walls on Shabbat	דין הקף מחיצות לשבת
Paragraph 1 - If an individual makes Shabbat in a valley and surrounds himself with bad walls, like crosspieces without vertical bars or vertical bars without crosspieces, if the area is under two seahs, he is permitted to carry in it. If it is two seahs or more, he can only carry in it within four [amot]. This is also the rule if there are two people in this area. However, if there are three Jews, it is considered a caravan and one is permitted to carry in the whole region, even if it is very big, as long as they do not enclose more than they need. They should not leave a two seah region open that they do not need to use. if they leave such a region open, they may only carry within four amot in the whole enclosure. What are the parameters of this discussion? When they enclose more than six seahs, but if they do not enclose more than six seahs, even though there are two seahs that are open, because there are three of them, it is permitted [to carry in the enclosed space]. Rem"a: A non-Jew is not counted for the caravan, and some say that a child also does not count (Ramba"m chapter 16).	סעיף א - יחיד ששבת בבקעה והקיף מחיצות גרועות, כגון שתי בלא ערב או ערב בלא שתי, עד סאתים מתר לטלטל בכלו, מסאתים ואילך אין מטלטלין בו אלא בארבע, וכן הדין אם הם שנים. ואם הם שלשה ישראלים, חשובים כשירא ומתר לטלטל בכלו אפלו הוא גדול הרבה ובלבד שלא יקיפו יותר מכדי צרכם, שלא ישאר בית-סאתים פנוי שאין צריכים לו לתשמיש, אבל אם נשאר בית סאתים פנוי, אין מטלטלין בכל המקף אלא בארבע אמות. במה דברים אמורים, כשהקיפו יותר על שש סאין, אבל אם לא הקיפו יותר על שש סאין, אף על פי שיש סאתים פנוי, כיון שהם שלשה מתר. הגה: אינו יהודי אינו מצטרף לשירא, ויש אומרים דהוא הדין קטן אינו מצטרף (רמב"ם פרק טז).
Paragraph 2 - If there were three people who enclosed an area for use and one died on Shabbat, the area is permitted all of Shabbat because when Shabbat started, it was permitted. If there were two who enclosed more than two seahs, and someone joined them on Shabbat, the area is forbidden because it was forbidden when Shabbat started.	סעיף ב - היו שלשה והקיפו כל צרכם ומת אחד בשבת, מתרים בכל השבת, כיון שנכנס השבת בהתר. היו שנים והקיפו יותר מסאתים ונתוספו עליהם בשבת, אסורים, כיון שנכנס שבת באסור.
Paragraph 3 - If there were three people who each enclosed an area forthemselves next to one another, and they made an eruv, if the outer ones are wide and the middle area is thin, such that the inner one is open completely [on each side] to the outer ones and the outer ones have partial walls on every side, they are allowed as much space as they need in the middle one even if it is very large, because it is as if they all live in it, and there are three of them. The outer ones are also given as much area as they need; because the middle one makes them a caravan, the outer ones are treated as yards for the middle one. Some say that the outer ones are only permitted to be up to two seahs, and if one is more than two seahs, the middle one is also forbidden, as it is completely open [to the outer ones]. If the outer ones are completely open to the inner one, the inner one is enclosed, and there is one person in each, each area is only allowed to be two seahs. If one of the outer ones is more than two seahs, only it is forbidden. If the inner one is more than two seahs, the outer ones are also forbidden, as they are completely open to a forbidden area. If there is one person in each outer area and two in the middle, or two in each outer one and one in the middle, the outer ones are allowed as much area as they need, because everything in the middle is considered as if it is in the outer ones. What are the parameters of this discussion? When the openings between them are not more than ten [amot]. If they are [more than ten], it is an opening in the walls and even the more enclosed ones are forbidden. All of this is limited to cases where the small one's walls enter into the big one and when the small one intrudes three tefachim from the walls of the big one, because then the big one makes the small one forbidden (see below chapter 374 paragraph 3). If it were not this way, it would be visible from outside but look even from inside, and would be treated like a peg [that establishes an imaginary wall]. Then it would be as if they were all surrounded and not one of them was open to its neighbor, and each one would only be entitled to two seahs.	סעיף ג - היו שלשה והקיפו כל אחד לעצמו זה בצד זה וערבו יחד, אם החיצונים רחבים והאמצעי קצר, שנמצא האמצעי פרוץ במלואו לחיצונים והחיצונים שיש להם גפופים עודפים עליו מכל צד, נותנים להם כל צרכם באמצעי אפלו אם הוא גדול הרבה, שאנו רואים כאלו כלם דרים בתוכו והרי יש שלשה ביחד, ואף בחיצונים נותנים להם כל צרכם, דכיון שנעשו שירא באמצע, הוה לה אנך כחצר לאמצעי. ויש אומרים שהחיצונים אינם מתרים אלא עד סאתים, ואם אחד מהם יותר מסאתים גם האמצעי אסור, שהרי הוא פרוץ במלואו. ואם החיצונים פרוצים במלואם לאמצעי והאמצעי מגפף, ויחיד בכל אחד, אין נותנין לכל אחד אלא בית סאתים, ואם אחד מהחיצונים יותר מבית סאתים הוא לבדו אסור, ואם האמצעי יותר מבית סאתים גם החיצונים אסורים, שהרי הם פרוצים למקום האסור להם. אבל אם אחד בכל אחד מהחיצונים ושנים באמצעי, או שנים בכל אחד מהחיצונים ואחד באמצעי, נותנין לשני החיצונים כל צרכם, דחשיבי כל מה שבאמצעי כאלו הוא בחיצונים. במה דברים אמורים, כשאינם פתוחים זה לזה יותר מעשר, דאם כן הוה לה פרצה וגם המגפפין אסורם. וכל זה כשכתלי קטנה נכנסים לגדולה וכשכתלי קטנה מפלגים שלשה טפחים מכתלי ארך הגדולה, דאז אוסרת הגדולה על הקטנה (עין לקמן סימן שעד סעיף ג), דאם לא כן הוה לה נראה מבחוץ ושוה מבפנים, ונדון משום לחי, וכלם חשובין מגפפין וכאלו אין אחד מהם נפרץ לחברו, ואין נותנין להם באחד מהם אלא בית סאתים.